פרשת "מקץ" – מקץ שנתים

להצלחת: עם ישראל, ובכלל זה לשמירה ולגאולה של החטופים והשבויים

לרפואת: כל הפצועים והחולים של עמו ישראל

"ויהי מקץ שנתים ימים" – מהן השנתיים הללו? הנהגה א-להית, אשר מובילה את המציאות בדרכים נפלאות, הנסתרות מבינת בני האדם.

פרשת "מקץ" פותחת במילים[1]: "ויהי מקץ שנתים ימים". מהן השנתיים הללו?

רבותינו[2] הסבירו שיוסף היה ראוי להינתן בבית האסורים רק במשך 10 שנים, וזאת מפני שהוא הוציא דיבה על 10 אחיו[3]. אולם, מכיוון שהוא ביקש משר המשקים להזכיר אותו לטובה בפני פרעה נוספו לו עוד שנתיים בבית האסורים.

מאידך, יש הסבר נוסף לרבותינו[4], שנוספו ליוסף שנתיים בבית האסורים על מנת שהוא יתגדל. נניח ששר המשקים היה מזכיר את יוסף לטובה, ויוסף היה יוצא מבית האסורים לאחר 10 שנים, אזי יוסף היה יוצא לחופשי ואולי נחשב לאדם מכובד, אבל הוא לא היה עולה לגדולה, להיות המשנה למלך פרעה, שהרי עדיין לא הגיע הזמן לתחילת 7 שנות השבע ו-7 שנות הרעב. אבל, מכיוון שיוסף נותר בבית האסורים למשך עוד שנתיים ימים, ופרעה חלם חלומות, וחיפש מי שיפתור אותם, אזי יוסף זכה לעלות לגדולה ולהיות המשנה למלך מצרים, וכך התקיימו חלומותיו של יוסף, וכך גם התממשה התכנית הא-להית לעם ישראל.

ולכאורה, שני הסברים אלו סותרים זה את זה. על פי ההסבר הראשון תוספת השנתיים באה לכאורה כעונש ליוסף, ואילו לפי ההסבר השני תוספת השנתיים באה לטובתו של יוסף, כדי שיתגדל.

וניתן גם לאחד בין ההסברים. במדרש[5] מובאים מספר דוגמאות לישועות גדולות שבאו לאחר ייאוש, באופן שאף אחד לא היה מעלה בדעתו שכך הדברים יתגלגלו. אברהם ושרה, שהיו עקרים במשך שנים רבות, זכו לבן לעת זקנתם, ויצא מהם עם גדול. יעקב אבינו עבר במקלו את הירדן, כי זהו הדבר היחיד שנותר לו, ולאחר מכן העשיר מאוד. יוסף היה נתון בצרות גדולות, נמכר לעבד והושם בבית האסורים, ולבסוף נהיה למשנה למלך מצרים. ועוד. לא היו כאן רק ישועות מהצרות, אלא גם זכייה במעלות גדולות. המהפכים הגדולים הללו, שלא בדרך הטבע, מוכיחים לכולם שהתרחשויות אלו באו מאת ה'.

ההנהגה הא-להית, מובילה את המציאות בדרכים נפלאות, הנסתרות מבינת בני האדם. הייאוש הופך לגדולה ולרוממות. העונש הופך להצלחה כבירה. ולכן, אין כאן סתירה, מפני שבורא עולם מאחד הכול, לטובת ישראל.

[1] בראשית פרק מא פסוק א.

[2] שמות רבה פרשה ז,א.

[3] "דעל בנימין ודאי לא הוציא דיבה". פירוש עץ יוסף.

[4] בראשית רבה פרשה פט,ג.

[5] בראשית רבה פרשה פח,ז.