לרפואת: רות בת שרה גולדה בתוך שאר חולי ישראל. לרפואת רניאל בן מזל, משה מיכאל רכטמן בן כרמלה, קפאלה בן אמיטה, שמואל בן רחל, אפרים בן רחל ור' אייל מנשה בן סולטנה בתוך שאר חולי ישראל.
לעילוי נשמת: מרת ירגדו אגניהו בת אשטוש ז"ל. לעילוי נשמת שרון רפאל (רפי) עמר ז"ל, לעילוי נשמת יגאל בן מרימה ז"ל, לעילוי נשמת חיים ז"ל בן עליזה, לעילוי נשמת מורי צפניה שלום בן רבי שמעון סאלם זצ"ל
בפרשה מופיע יסוד גדול בבריאה, והוא אפשרות הבחירה של האדם (בברכה ובקללה): "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה"[1]. למשל, ירידת גשמים היא ברכה, ועצירת גשמים היא קללה.
ונחשוב מעט, הייתכן שאדם יבחר בקללה במקום בברכה?! הייתכן לבחור בעצירת גשמים, במקום בירידת גשמים?!
ייתכן. כאשר אדם בוחן את הברכה ואת הקללה רק במישור הגשמי הוא עשוי לבחור דווקא בקללה. למשל, נניח שאדם מסוים יכול להשיג עכשיו סכום כסף גדול בדרך של מרמה, ונניח שיובטח לו שכר גשמי, בזכות הימנעותו ממעשה המרמה. גם אז הוא עשוי לבחור דווקא בקללה, כלומר לקחת עכשיו את הכסף. שהרי, הרווח וההפסד בעיניו הנם רק גשמיים, ולכן שכר גשמי אינו מפתה אותו לעזוב את הרווח הגשמי המיידי, שמציע לו היצר הרע. ואולי, זוהי הסיבה, שאדם עשוי להיכשל בחטאים, בגלל שהיצר הרע משכנע אותו שמשתלם לו לקבל עכשיו וב"מזומן" את הכסף, את ההנאה, את הכבוד ואת המעמד[2].
בעולם הזה יש מדינות שונות, שבהן מתייחסים אחרת למעשי האדם. מה שבמדינה אחת יחשיבו מעשה מסוים לברכה, במדינה אחרת אותו מעשה עשוי להיחשב כקללה.
לעומת זה, בורא עולם ברא את העולם עִם ברכה וקללה אמיתיים, שאינם משתנים ממקום למקום, ואינם זמניים. כאשר בוחנים את הברכה ואת הקללה גם במישור הרוחני, שיש גן עדן, גהינום ועולם הבא, זה מוביל אותנו לבחור דווקא בברכה מפני שאין באמת דרך אפשרית אחרת במציאות ואין מקום שאליו אפשר "לעבור דירה" ולברוח מדרך זו. הברכה היא נצחית, אמיתית וטובה.
וזכות היא לנו שיש לנו בחירה כזו, שמדריכה ומובילה אותנו לבחור דווקא במעשים הטובים, ואז אנו גם מקבלים שכר עליון[3].
אסור להתפתות למחשבות שלפעמים אין לנו בחירה[4] מפני שכך אנו רגילים לעשות כבר הרבה שנים, ככה נולדנו, ככה עושים בסביבתנו, אין ברירה, אין מה לעשות וכו'. תמיד, אבל תמיד יש לאדם בחירה, בין אם היא קלה ובין אם היא קשה, וחובתנו להשתדל לבחור תמיד נכון ומוצלח, ובפרט בימים שלקראת חודש אלול דברים אלו מחזקים אותנו להיות בעלי תשובה[5].
[1] דברים פרק יא פסוק כו. וראה בהלכות תשובה לרמב"ם פרק חמישי הלכה ג.
[2] על פי פירוש מהרז"ו על מדרש דברים רבה פרשה ד,א.
[3] על פי פירוש מהרז"ו.
[4] ראה הלכות תשובה לרמב"ם פרק שישי.
[5] על פי הלכות תשובה לרמב"ם פרק שביעי הלכה א.
