פרשת "כי תשא" – לקבל תורה במתנה

להצלחת: ישראל, לשמירה ולישועה לחטופים ולשבויים מעמו ישראל

לרפואת: החולים והפצועים מעמו ישראל

משה רבינו שהה בהר סיני 40 יום, ולמד תורה מהקדוש ברוך הוא. ובכל הימים הללו משה רבינו למד תורה ושכח אותה, למד תורה ושכח אותה. עד שבתום 40 הימים פנה משה רבינו לריבונו של עולם ואמר לו שלמרות שהוא למד תורה במשך 40 ימים, הוא אינו יודע דבר. ואז הקדוש ברוך הוא נתן לו את התורה במתנה – "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו"[1].

ואם בסופו של דבר משה רבינו קיבל את התורה במתנה מדוע היה צורך להמתין 40 ימים, והרי אפשר היה לתת למשה רבינו את התורה במתנה כבר ביום הראשון? ומדוע נזקקו דווקא 40 ימים של לימוד?[2]

40 מייצגים את ההכנה הדרושה למעבר בין איכויות שונות. כפי שצורת הוולד מצטיירת במעי אמו רק לאחר 40 ימים כך נדרשו 40 ימים כדי לזכך את החומריות של משה רבינו לכדי דרגת הרוחניות המתאימה.

ואותם 40 ימי לימוד לא היו לשווא למרות שמה שנלמד בהם נשכח. 40 ימי הלימוד של משה רבינו מלמדים אותנו שיש לעמול קשה ולהתפלל לסייעתא דשמיא על מנת להשיג את התורה. ובנוסף, במשך 40 הימים, שבהם שמע משה רבינו תורה מהקדוש ברוך הוא, חומריותו הלכה ונזדכה עד שהוא היה ראוי לקבל אותה במתנה[3], ונמצא שעצם הלימוד מזכך ומעלה את האדם.

[1] שמות פרק לא פסוק יח. מדרש שמות רבה פרשה מא,א מדרש תנחומא פרשת כי תשא אות טז.

[2] פירוש ענף יוסף על מדרש שמות רבה.

[3] פירושי ענף יוסף על מדרשי שמות רבה ותנחומא.