יום הכיפורים – יום מיוחד

לרפואת: רות בת שרה גולדה בתוך שאר חולי ישראל. לרפואת רניאל בן מזל, שמואל בן רחל, אפרים בן רחל ור' אייל מנשה בן סולטנה בתוך שאר חולי ישראל.

לעילוי נשמת: כרים בן מוזלי, ישעיהו בן טובה, אהרון (אריק) ז"ל בן רחמים, שרון רפאל (רפי) עמר ז"ל, יגאל בן מרימה ז"ל חיים ז"ל בן עליזה, מורי צפניה שלום בן רבי שמעון סאלם זצ"ל

מעניין שבתורה התאריך של יום הכיפורים מוזכר כעשירי בחודש השביעי, כלומר תאריך י' בתשרי: "ובֶעָשור לַחֹדֶש השביעי הזה"[1], מבלי לייחס לתאריך את המילה "יום" (כגון בעשרה ימים), אלא רק "ובֶעָשור". וזאת משום שיום הכיפורים אינו נחשב כשאר ימות השנה, שהרי אין לשטן רשות לקטרג על עם ישראל ביום זה. זהו יום מיוחד, שמיוחס רק להשם יתברך[2].

ולכן, בספר תהילים נכתב: "ימים יֻצָּּּרוּ ולוֹ (ולא כתיב) אחד בהם"[3]. פסוק זה נכתב עם המילה "לא", ועל פי המסורת והקבלה קריאתו היא עם המילה "לו". המשמעות של מה שכתוב בפסוק היא שכל מעשי בני האדם והתכליות שלהם גלויים לפני בורא עולם ("ימים יֻצָּּּרוּ") עוד לפני שאחד מהם נברא (ולא אחד בהם"). המשמעות של אופן קריאת הפסוק היא שבורא עולם בחר לו יום מיוחד מכלל הימים שעתידים להיבראות ("ימים יֻצָּּּרוּ"), וזהו יום הכיפורים, שמיוחד לסליחה ("ולוֹ אחד בהם")[4].

לכן, כדאי לנו מאוד וחובה עלינו להתכונן כראוי ליום זה ולעשות ביום זה את כל הדרוש מאיתנו, כי זהו יום מיוחד לסליחה, לחזרה בתשובה, לתיקון ולהתעלות.

[1] במדבר פרק כט פסוק ז

[2] דברי מאמר זה מתבססים על פירוש רבי יעקב מעמדין בסידורו "סידור היעב"ץ" על תפילת מוסף יום כפור.

[3] תהלים מזמור קלט פסוק טז

[4] פירוש רש"י על הפסוק, הפירוש השני.