פרשת "מסעי" – התבוננות כוללת לאחור

מדוע לקראת הכניסה לארץ ישראל התורה מפרטת את כל המסעות שערכו ישראל במדבר? פרשנות למאורעות החיים מתוך עין טובה מאפשרת הזדמנות גם לשמחה וגם לתיקון.

בתחילת פרשת "מסעי", כאשר עם ישראל נמצא על סף הכניסה לארץ ישראל, התורה מפרטת את כל המסעות (ארבעים ושניים במספר) שערך עם ישראל במדבר. מדוע?

הסבר אחד שמביא המדרש[1] הינו: "כתב את המסעות שנסעו ישראל במדבר, כדי שיהיו יודעים מה נסים שעשיתי להם".

הסבר נוסף שמובא במדרש[2]: משל למלך שהיה בנו חולה. הוליכו למקום אחד לרפאותו. כשחזרו, התחיל אביו מונה כל המסעות, ואומר כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני לכך נאמר אלה מסעי.

ננסה לבאר את שני הסברים אלו מתוך נקודת מבט משותפת.
לעיתים, כאשר אדם מתבונן בחייו הוא עשוי לבחון אותם מתוך ראיה מוטית, מפני שייתכן שיש מאורעות פחות משמעותיים בחייו, אשר הוא עשוי לתת להם משקל גדול יותר בשל התאוות שלו או בשל המידות הלא מתוקנות שלו, ואז הוא עשוי לחשוב בטעות שחייו הינם פחות מוצלחים. אבל, כאשר מגיע אדם חכם ומסדר לו בכלליות את מאורעות חייו המשמעותיים, ומבאר לו אותם מתוך עין טובה, הוא מקבל פרשנות אחרת לחייו, הרבה יותר מוצלחת והרבה יותר שמחה.

וכך גם לגבי מסעותיו של עם ישראל במדבר, שהתרחשו במשך 40 שנים. אנו עשויים לזכור דווקא את רגעי המשבר, את החטאים, את הזמנים שבהם היה חסר מים, את המלחמות מול אויבים, וכך כל ההסתכלות שלנו על תקופה זו תקבל משמעות מעוותת.
אבל, כאשר התורה מפרטת לנו את כל המסעות, שבהם רמוזים גם הניסים שנעשו לנו במהלכם, אזי אנו מפתחים הכרת טובה, והשמחה מציפה אותנו על כך שזכינו להשראת שכינה בכל מקום ובכל זמן. והיו הרבה ניסים במדבר: באר מים, הורדת מן, ניצחונות על אויבים שהתקיפו אותנו באופן גשמי או רוחני, הברחת מזיקים, עננים אשר הגנו ואשר אפשרו מסלול הליכה נוח במדבר, ועוד ועוד.

ובנוסף, בסדר המסעות רמוזים באופן עדין גם החטאים שהיו לישראל במשך שהותם במדבר, ואופן התנהגות שאינו ראוי: מתוך ריב, מתוך תאווה, מתוך קנאה וכדומה. עכשיו, לקראת הכניסה לארץ ישראל, אנו מצוידים בראיה כללית ומקיפה על כל התקופה של ה-40 שנה במדבר, ואנו מכירים בכך שאז התנהגנו שלא כראוי, ואנו מתחרטים על כך: על הטענה שרוצים לחזור למצרים, על התלונות (במקום לבקש) שאין מים, על התלונות בנוגע להנהגתם של משה ואהרון, על חוסר ההסכמה להיכנס לארץ ישראל וכו'. אנו מבינים עכשיו שההנהגה לאורך כל הדרך הייתה טובה, אלא שאנחנו לא תמיד הפנמנו וקלטנו. יש הזדמנות לחזרה בתשובה ולתיקון הפגמים שאירעו במהלך שהותנו במדבר.

ומכאן, שטוב והכרחי שכל אחד מאתנו יסדר לעצמו את המאורעות והתקופות המשמעותיות שבחייו. תהיה זו הזדמנות לשמוח ולהודות על כל הטוב שהגיע לנו מבורא עולם, וכן הזדמנות לתת את הדעת לדברים שאנו צריכים לתקן ולא הספקנו עד כה.

[1] במדבר רבה פרשה כג,א.

[2] במדבר רבה פרשה כג,ג.