ישראלמועדים

פורים – "לא הגידה אסתר". מדוע?

סדר ההתרחשויות במגילת אסתר. מדוע היה כה חשוב שאסתר תשמור את מוצאה היהודי בסוד? העובדה שאסתר הייתה כלולה בגזרת המן, היא זו שסייעה מאוחר יותר להצלת ישראל.

לעילוי נשמת: שמואל ע"ה בן שושנה תח"י

להצלחת: עם ישראל , לשמירה על החטופים והשבויים ולישועתם

סדר ההתרחשויות במגילת אסתר. מדוע היה כה חשוב שאסתר תשמור את מוצאה היהודי בסוד? העובדה שאסתר הייתה כלולה בגזרת המן, היא זו שסייעה מאוחר יותר להצלת ישראל.

בתחילתה של מגילת אסתר[1] מסופר על המשתאות הגדולים והראוותניים, שערך המלך אחשורוש. במהלך המשתה האחרון ציווה המלך אחשורוש להביא את ושתי המלכה על מנת שכל האורחים יוכלו להתרשם מיופייה הרב. אולם, ושתי סירבה לבוא. המלך אחשורוש כעס מאוד, ולאחר התייעצות עם שרי פרס ומדי ציווה להדיח את ושתי מן המלוכה ולהוציאה להורג. במגילה מובא, שהשר שיעץ כך למלך היה ממוכן. וחכמינו הסבירו שממוכן הנו המן[2].

לאחר מותה של ושתי חיפש המלך אחשורוש אישה חדשה, שתשמש גם כמלכה החדשה של הממלכה האדירה. בסופו של דבר, נבחרה אסתר להיות המלכה החדשה. במגילה מודגש שמרדכי ציווה על אסתר שלא תספר מהו מוצאה ומיהו עמה, ושאסתר אמנם שמרה על ציוויו של מרדכי[3]. רבותינו אמרו שהמלך אחשורוש הפעיל לחצים שונים על מנת לשכנע את אסתר לגלות לו מהו מוצאה, אך אסתר עמדה בסירובה[4]. ולכאורה, תמוה הדבר שהעניין נשמר בסוד, שהרי אסתר נלקחה לבית המלכות מביתו של מרדכי היהודי, ואם כן, היה מקום לשער או לפחות לחשוד שמדובר ביהודיה. אך, מכל מקום הדבר לא התגלה[5].

וצריך לשאול, מדוע היה חשוב כל כך לשמור בסודיות את מוצאה של אסתר כבר מרגע הילקחה מביתו של מרדכי? ואדרבא, יש מקום לחשוב שגילוי מוצאה של אסתר היה עשוי לעזור לעם היהודי! במקורות הובאו מספר הסברים לעניין זה[6]. ברצוני להביא כאן תשובה לשאלה זו, המבוססת על הסברו של הרב אלשיך הקדוש[7], בתוספת נופך.

על מנת להשיב על השאלה צריך יהיה לבחון מתי אכן התגלה לראשונה מוצאה של אסתר למלך אחשורוש. לפני שנגיע לרגע, שבו נחשף מוצאה של אסתר, נבחן מספר מאורעות חשובים, שהתרחשו קודם כן.

לאחר מינויה של אסתר למלכה מסופר שמרדכי חשף מזימה של שנים משומרי הסף, בגתנא ותרש, להרוג את המלך אחשורוש. מרדכי העביר את המידע לאסתר, ואסתר סיפרה על כך למלך אחשורוש בשם מרדכי. לאחר בדיקה, שהעלתה שהמזימה אכן הייתה אמיתית, הוצאו בגתנא ותרש להורג, ומעשהו של מרדכי היהודי תועד בספר דברי הימים של המלכות[8].

לאחר מכן, המלך אחשורוש רומם מעלה מעלה את המן, וציווה שכל עבדי המלך ישתחוו להמן. אולם, מרדכי היהודי סירב להשתחוות להמן. המן כעס מאוד והחליט להשמיד את כל היהודים, שנמצאים בממלכתו של המלך אחשורוש. בי"ג בניסן, לאחר שהמן קיבל את הסכמתו של המלך אחשורוש לגזירה הנוראה, נשלחו ספרים לכל מרחבי הממלכה, ובהם הגזירה וציון תאריך היעד לביצועה: י"ג באדר[9].

עם הגעתם של הספרים למרחבי הממלכה היה אבל גדול ליהודים, והם צמו, בכו ולבשו שק ואפר. גם מרדכי לבש שק ואפר, וישב ליד שער המלך. כשנודע על כך לאסתר המלכה, היא שלחה לשאול לפשר מעשהו. אז סיפר לה מרדכי על הגזירה הנוראה, וציווה עליה לבוא אל המלך על מנת לנסות לבטל את הגזירה. אסתר טענה, שעונשו של הנכנס אל החצר הפנימית של המלך ללא הזמנה ומבלי שהמלך יושיט לו את שרביט הזהב – הנו מוות. ומרדכי טען בתגובה: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"[10]. אסתר מבקשת ממרדכי שכל היהודים, שנמצאים בשושן, יצומו עליה שלושה ימים, ולאחר מכן היא תיכנס אל המלך. וביום השלישי – אסתר אמנם נכנסה אל החצר הפנימית של המלך. כאשר המלך אחשורוש רואה את אסתר המלכה היא נושאת חן בעיניו. הוא מושיט לה את שרביט הזהב שלו, ושואל לבקשתה. אסתר המלכה מבקשת שהמלך אחשורוש והמן יבואו עוד באותו יום אל המשתה, שהיא ערכה לכבוד המלך אחשורוש. המלך אחשורוש מקבל את בקשתה של אסתר, והוא והמן מגיעים את המשתה. המלך אחשורוש מבין כנראה שלאסתר יש בקשה מיוחדת, והוא חוזר ושואל מהי בקשתה. אסתר בתגובה מבקשת שהמלך אחשורוש והמן יבואו גם למחרת למשתה נוסף, שהיא תערוך לכבוד המלך אחשורוש. לאחר המשתה, המן נתקל שוב במרדכי, שאינו משתחווה לו, ומחליט, לאחר התייעצות עם אשתו ואוהביו, להכין עץ, שעליו הוא יתלה את מרדכי, לאחר בקשת רשות מאת המלך[11].

באותו לילה נודדת שנתו של המלך אחשורוש. יש אומרים שהיה מדובר בנס, ויש אומרים שאחשורוש תהה ותמה לעצמו: "מה פתאום אסתר מזמינה למשתה, שהיא עורכת לכבודי, גם את המן?", "אולי מתרקמת ביניהם מזימה נגדי…"[12]. מחשבות אלו טרדו את מנוחתו של המלך, ולא אפשרו לו לישון. המלך אחשורוש תוהה מדוע, אם אמנם מתרקמת מזימה נגדו, אין אדם שגולה את אוזנו. המלך אחשורוש, כשדאגה עוטפת אותו, מצווה להביא לפניו את ספר הזיכרונות, בתקווה שימצא שם תשובות לתמיהותיו. כאשר קוראים לפניו מספר הזיכרונות, הוא מגלה שמרדכי חשף את מזימתם של בגתנא ותרש להתנקש בחייו, ונודע לו גם שמרדכי מעולם לא תוגמל על כך. ואז חושב לעצמו המלך אחשורוש: "אם אני אמנם לא מתגמל את מי שעזר לי, אין פלא שאף אחד לא עוזר לי עכשיו". ומחשבה נוספת מנקרת במוחו של המלך אחשורוש: "איך זה שתמיד חשבתי שדווקא המן הוא זה שחשף את מזימתם של בגתנא ותרש?!", "מעניין מאוד…". כנראה, שהמלך אחשורוש זכר היטב שאסתר היא זו שסיפרה לו על מזימתם של בגתנא ותרש, אך שכח בשם מי היא סיפרה לו את הדבר. לאחר שהמן עלה לגדולה, הוא מחק מספר הזיכרונות את שמו של מרדכי בהקשר של בגתנא ותרש, ורשם במקומו של שמו שלו… אך היו שני עותקים של ספרי זיכרונות, ואת העותק, שהיה מונח בביתו של המלך אחשורוש, המן לא יכל לשנות…[13]

באותו רגע ממש, בשעת בוקר מוקדמת, הגיע המן לחצר הארמון על מנת לבקש מהמלך אחשורוש רשות לתלות את מרדכי היהודי, בשל סירובו של מרדכי להשתחוות לפניו…

המלך אחשורוש מצווה להביא לפניו את המן ושואל אותו מה ראוי לעשות לאיש, שהמלך חפץ ביקרו. המן, שחשב שהדברים מוסבים אליו, אמר שיש להלביש את אותו איש בבגדי מלכות ובכתר מלכות, להרכיבו על סוסו של המלך ולקרוא לפניו: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המן מדגיש, שהדברים יתבצעו על ידי אחד מן השרים. המלך אחשורוש, שקולט את גאוותו של המן, מצווה עליו לעשות את כל מה שהוא אמר למרדכי היהודי. המלך אחשורוש הבין, שאם אמנם המן ואסתר רוקמים נגדו מזימה, אין הרבה סיכויים שהשותפים לסוד יעזו לחשוף את מזימתם. לכן, המלך אחשורוש החליט לעשות מעשה, שבאמצעותו יוברר לעין כל, שמעלתו של מי שעוזר למלך (מרדכי) הנה גבוהה ביותר- גבוהה יותר אף מזו של המן. ולכן, המלך אחשורוש מצווה על המן לעשות את כל המעשים האלה בעצמו, דבר שהשפיל מאוד את המן[14].

לאחר כל זאת, המלך אחשורוש והמן מגיעים למשתה, שערכה אסתר המלכה. המלך אחשורוש שוב שואל לבקשתה של אסתר. ואז אסתר מבקשת מהמלך אחשורוש, שיציל אותה ואת עמה ממי שחפץ להשמידם. המלך אחשורוש תוהה מיהו זה שמעיז לאיים לפגוע במלכה. ואסתר משיבה: "איש צר ואויב המן הרע הזה"[15]. המן נבעת באותו מעמד, ואינו מעיז אפילו לדבר אל המלך. לכן, הוא פונה בבקשת רחמים מאסתר המלכה. אך לבסוף, לאחר מספר התרחשויות, הוא נתלה על העץ – אותו עץ ממש שהוא הכין עבור מרדכי.

ולכאורה, יש מקום לשאול מדוע המן לא טען בפשיטות בפני המלך: "אדוני המלך, הרי הגזירה על היהודים נעשתה בהסכמתך! והרי, לא אני ולא אתה, אדוני המלך, ידענו בשעת הגזירה, שאסתר היא יהודיה! ואם כן, אפשר לעשות את כל הדרוש על מנת להחריג את אסתר מן הגזירה!"

על שאלה זו אפשר להשיב מספר תשובות.

תשובה אחת היא שאמנם, הטענות הנ"ל יכלו להיטען על ידי המן במצב רגיל. אך, ראינו לעיל שהתרחשו מספר מאורעות, שהורידו את חינו של המן בעיני המלך. מאורעות אלו גרמו למלך אחשורוש להתייחס בעוינות כלפי המן, דבר שסתם את טענותיו של המן.

תשובה שניה היא שהמן חשש, שאם אמנם תתגלה האמת, שהוא אמנם לא גזר את הגזירה על היהודים על מנת לפגוע באסתר המלכה, אלא על מנת לפגוע במרדכי היהודי, שסירב להשתחוות לפניו, מצבו של המן עשוי להיות אף גרוע יותר. כפי שאמנם קרה, בסופו של דבר, לאחר שחרבונה סיפר למלך אחשורוש, שהמן הכין עץ על מנת לתלות את מרדכי היהודי – אותו מרדכי, שהציל את המלך ממזימתם של בגתנא ותרש.

תשובה נוספת היא שאסתר המלכה טענה בפני המלך, שהמן גזר את גזירתו על היהודים דווקא על מנת לפגוע בה: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד"[16] – היא הקדימה בדבריה את עצמה לפני שהזכירה את עמה. אסתר המלכה שכנעה את המלך אחשורוש בכך, על ידי שהיא הזכירה לו את מעשה ושתי: "אתה זוכר, אדוני המלך, שגם אז המן (ממוכן) יעץ לך להרוג את אשתך, ושתי, וגם עכשיו, הוא חוזר ממש על אותו מעשה ורוצה לפגוע בי". וכמובן, שפגיעה באשתו של המלך היא פגיעה במלך עצמו, וכפי שטענה אסתר: "כי אין הצר שוה בנזק המלך"[17].

שאלנו קודם מדוע היה חשוב כל כך לשמור על מוצאה של אסתר בסוד. הערנו גם, שעל מנת להשיב על שאלה זו, צריך יהיה לבחון מתי אכן התגלה לראשונה מוצאה של אסתר למלך אחשורוש. וראינו שהמלך אחשורוש מתוודע לראשונה למוצאה של אסתר במשתה השני, שעורכת אסתר עבורו, ושבו מתרחשת גם נפילתו הסופית של המן. הרב אלשיך הקדוש מבאר, בתחילת המגילה[18], שלמרדכי הייתה סיבה טובה להסתיר את מוצאה של אסתר. מרדכי תהה כיצד ייתכן שאסתר הצדקת נקלעה לארמונו של המלך אחשורוש. מצד אחד יש כאן עליה למלכות, אך מצד שני יש כאן חיים עם המלך אחשורוש, דבר שמנוגד כליל להלכה. לכן, מרדכי הבין שיש כאן מהלך א-לוהי, שמטרתו להציב את אסתר בעמדה, שבה היא תוכל להגן על עם ישראל בעת הצורך. לכן, מרדכי היה מגיע בכל יום לחצר בית הנשים על מנת לבדוק את שלום אסתר, על מנת להבחין אם אמנם מתחילות התרחשויות מיוחדות לאסתר – דבר שיסמן שאמנם הגיע הזמן לפעול. מרדכי ידע שאם יתגלה לכל שאסתר הנה יהודיה, אזי בעת הגזירה העתידית ידעו שונאי ישראל כיצד להחריג את אסתר המלכה מן הגזירה על היהודים. ואז יהיה לאסתר פתחון פה קטן יותר לפני המלך אחשורוש, שכן המלך אחשורוש עשוי לטעון: "התחתנתי אתך, אסתר המלכה, אך לא עם עמך!" אולם, אם דבר מוצאה של אסתר יישמר בסוד, אזי בזמן שתקום גזירה על עם ישראל, חס וחלילה, לאסתר המלכה יהיה פתחון פה לפני המלך אחשורוש על מנת להציל את עצמה – אשתו של המלך, ואגב עצמה היא תוכל להציל גם את כל עם ישראל, כפי שאכן התרחש באמת.

על פי זה גם מבואר מדוע מיד לאחר תלייתו של המן, המלך אחשורוש נותן לאסתר המלכה את בית המן. ולכאורה, תמוה הדבר, הרי בוודאי לאשתו של המלך אחשורוש, שמלך על מאה עשרים ושבע מדינות, לא היו חסרים בתים, ולא היה לה שום צורך ממשי בביתו של המן. אלא, שבמעשה נתינת ביתו של המן לאסתר המלכה היה מסר לכל, שאסתר המלכה נמצאת מחוץ לגזירתו של המן. וכך יש גם לבאר את פשר נתינת טבעתו של המן למרדכי היהודי[19]. ולבטל את גזירתו של המן במפורש – היה בלתי אפשרי, מבחינתו של המלך אחשורוש, מפני שאת דבר המלך, שניתן בכתב ובחתימה – אין להשיב[20].

מכאן יוצא, שדווקא העובדה שגזירתו של המן כללה את כל היהודים, מבלי יוצא מן הכלל (גם את אסתר ומרדכי): "להשמיד להרג את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד"[21], היא זו שסייעה מאוד, מאוחר יותר, להצלתו ולעלייתו של עם ישראל מחד גיסא, ולנפילתם של המן ותומכיו מאידך גיסא. ונראה שזהו ייחודו של פורים, שבו כל ישראל מאוחדים ורואים בעין ממש את המשותף שבעם ישראל, ולא את המפריד.

[1]  מגילת אסתר פרק א.

[2]  מסכת מגילה דף יב עמוד ב.

[3]  מגילת אסתר פרק ב פסוקים י,כ.

[4]  מסכת מגילה דף יג עמוד א. וראה במדרש אסתר רבה פרשה ו' סימן יב.

[5]  ספר בן יהוידע על מסכת מגילה דף יג עמוד ב דיבור המתחיל "א"ל אין אשה". ושם מבואר שמרדכי אמר למלך אחשורוש שהוא אסף את אסתר מן השוק, ושגם הוא אינו יודע מהו מוצאה של אסתר.

[6]  ראה מגילת אסתר פרק ב פסוק י ובפירושם של רש"י ולקוטי אנשי שם על הפסוק וכן בתרגום. וכן במדרש אסתר רבה ו, יב ובפירושו של העץ יוסף.

[7]  פירוש "קיצור אלשיך" על אסתר ב,י.

[8]  מגילת אסתר פרק ב פסוקים כא-כג.

[9]   מגילת אסתר פרק ג.

[10]  מגילת אסתר ד,יד.

[11]  מגילת אסתר פרק ה.

[12]  ראה מגילת אסתר פרק ו פסוק א ובפירוש רש"י. וראה גם במסכת מגילה דף טו סוף עמוד ב.

[13]  ראה בפירוש קיצור אלשיך על מגילת אסתר פרק ג פסוקים א-ב ופרק ו פסוקים א-ב.

[14]  פירוש קיצור אלשיך על מגילת אסתר פרק ו פסוקים ו,י.

[15]  מגילת אסתר פרק ז פסוק ו.

[16]  מגילת אסתר פרק ז פסוק ד.

[17]  מגילת אסתר פרק ז פסוק ד. פירוש קיצור אלשיך על מגילת אסתר פרק ז פסוקים ד,ז. מסכת מגילה דף טז עמוד א.

[18]  פרק ב פסוק י.

[19]  פירוש קיצור אלשיך על מגילת אסתר פרק ח פסוקים א.

[20]  מגילת אסתר פרק ח פסוק ח.

[21]  מגילת אסתר פרק ג פסוק יג.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button