פרשת שבועתורה תפילה ומעשים טובים

פרשת "וארא" – "וידבר ה' אל משה לאמר"

מהו ביאור המילה "לאמר" בפסוק: "וידבר ה' אל משה לאמר"? לעשות את דברי ה' טעימים וערבים לאוזן. שהתוכן לא יבא על חשבון הטעם, ושהטעם לא יבוא על חשבון התוכן.

להצלחת: מאיר בן אברהם יוסף

לרפואת: יוסף בן עזיזה בתוך שאר חולי ישראל

מהו ביאור המילה "לאמר" בפסוק: "וידבר ה' אל משה לאמר"? לעשות את דברי ה' טעימים וערבים לאוזן. שהתוכן לא יבא על חשבון הטעם, ושהטעם לא יבוא על חשבון התוכן.

אחד הפסוקים המוכרים שבתורה הנו: "וידבר ה' אל משה לאמר". פסוק זה מופיע עשרות פעמים בתורה. מהו מובנו של פסוק זה? "וידבר ה' אל משה" מורה על כך, שהקדוש ברוך הוא מתגלה למשה רבנו, ומוסר לו את דברו. אבל, מהו מובנה של המילה "לאמר"?

אחד הפירושים הוא, שהקדוש ברוך הוא מצוה את משה רבנו למסור הלאה את דבר ה' לבני ישראל. כלומר, "וידבר ה' אל משה" כדי "לאמר" לבני ישראל[1].

בתחילת פרשת "וארא" מצוה הקדוש ברוך הוא את משה רבנו לומר לבני ישראל את בשורת הגאולה[2]. בשורה שכזו הייתה צריכה להלהיב ולרגש את העם, המשועבד זה שנים ארוכות במצרים. אולם, בפועל, נאמר בתורה: "ולא שמעו אל-משה מקצר רוח ומעבדה קשה"[3]. האם העם לא האמין לבשורת הגאולה? לא! העם האמין למשה רבנו[4], שהרי בפסוק נאמר, שהעם לא שמע למשה רבנו, ולא נאמר שהוא לא האמין. אלא, שלעם לא היה כוח לשמוע ולהתנחם בבשורת הגאולה. הפחד מפרעה, העינוי והסבל היו גדולים מדי מכדי שלעם יהיה זמן להתבונן ולחשוב על דברי משה רבנו. כרגע, בשורת הגאולה העתידית לא הייתה בראש מעייניו של עם ישראל בשל מצוקות ההווה.

בהמשך הפרשה, שולח הקדוש ברוך הוא את משה רבנו לפרעה על מנת שידרוש ממנו לשלח את עם ישראל. משה רבנו טוען לפני הקדוש ברוך הוא: "הן בני-ישראל לא-שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים"[5]. כלומר, אם עם ישראל לא שמע אלי, איך ישמע אלי המלך פרעה?! משה רבנו מנמק את טענתו בכך שהוא ערל שפתים, כלומר אטום שפתים – אדם שלא מסוגל לדבר בצורה יפה ורהוטה, אלא בכבדות ובעילגות.

הקדוש ברוך הוא מקבל את טענת משה רבנו, ומצרף אליו את אהרן[6]. משה רבנו יקבל את דבר ה' ויעביר אותו לאהרן, ואהרן יאמר את דבר ה' לפרעה[7]. תפקידו של אהרן הוא לסגנן ולהטעים את דבר ה' לפני פרעה[8]. מצד אחד, על אהרן להעביר את תוכן דברי ה' לפרעה, ומצד שני, עליו לעשות את דברי ה' טעימים וערבים לאוזן. שהתוכן לא יבא על חשבון הטעם, ושהטעם לא יבוא על חשבון התוכן.

לפעמים, יש לאדם דברים חשובים לומר. הוא רוצה לומר דברי תורה, דברי מוסר, דברי ברכה, דברים שנובעים מעומק הלב. הוא רוצה לומר את הדברים לאשתו, לילדיו, לתלמידיו, למכריו, לעמיתיו לעבודה או לאדם שהוא פוגש ברחוב. אולם, ייתכן מאוד שהוא יגלה, שאף אחד לא מתעניין במה שהוא רוצה לומר. ולאו דווקא מכיוון שהם חושבים, שמה שהוא רוצה לומר אינו נכון או אינו חשוב. אלא, פשוט אין להם כוח ורצון לשמוע. זה לא מעניין אותם. זה לא הסגנון שלהם. כאשר אדם עם התלהבות ורצון לעזור נתקל בתגובה שכזו, עלולה "הרוח לצאת לו מן המפרשים". הוא עלול להישבר, ולהפסיק לנסות לומר את דבר ה'. אבל, לא! לאדם, שרוצה להעביר את דבר ה', אסור להתייאש! עליו להמשיך ולומר את דבר ה'! אלא, שעליו לנסות להטעים את הדברים. עליו לנסות להגיש את הדברים בצורה טעימה ומפתה, כך שירצו לשמוע אותם.

שמא יטען האדם, שהוא ערל שפתיים. אין זו טענה, שצריכה להפיל את רוח האדם. ערלה היא דבר שאפשר, ולעיתים אף חייבים, להסיר. ישנם מקרים, שבהם צריכים ללמוד היטב כיצד להסיר את ערלת השפתיים. דרושה השקעה והתמדה. ממש כמו אדם הרוצה ללמוד כיצד מסירים את ערלת המילה. וישנם מקרים, שבהם ערלת השפתיים נשמטת במהלך הזמן. האדם מתבגר, מקבל ניסיון חיים ורוכש את הידע כיצד לדבר, כמה ומתי. ממש כמו ערלת האילן, שפגה מאליה לאחר שלוש שנים.

לסיכום הדברים, עלינו לדעת שני דברים: "וידבר ה' אל משה" ו-"לאמר". עלינו לומר את דבר ה' בצורה אמיצה ונחושה. אולם, עלינו לדבר בסגנון, שיתקבל על השומע. אנשים רוצים לשמוע תורה בשפה ובסגנון, שמתאימים להם. עלינו לנסות ולהמשיך את דרכם של משה ואהרן בהעברת דבר ה'. גם תוכן וגם טעם, בלי שאחד מהם, עד כמה שמתאפשר, יבוא על חשבון השני.

[1]    ראה רמב"ן על שמות פרק ו פסוק י, שמביא את פירוש זה בשם "אמרו המפרשים".

[2]   יש לציין, שמשה רבינו כבר בישר לעם את בשורת הגאולה עוד קודם. ראה ספר שמות פרק ד פסוקים ל-לא. ייתכן והיה צורך לבשר לעם שנית על הגאולה משום מפח הנפש הגדול, שהיה לעם, כאשר פרעה סירב לשלח את העם. ולא רק זאת, אלא שפרעה גם הכביד את העבודה על העם. ייתכן גם, שבשורת הגאולה בפרשת "וארא" מכילה עומקים נוספים בעניין הגאולה.

[3]    שמות פרק ו פסוק ט.

[4]    ראה בפירושם של הרשב"ם והרמב"ן על הפסוק.

[5]    שמות פרק ו פסוק יב.

[6]    שמות פרק ז פסוק א.

[7]    ראה בפירוש ראב"ע הארוך.

[8]    ראה רש"י שם.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button