פרשת שבועתשובה ורצון

פרשת "תזריע" – האמת היא טובה

הלידה הוא מאורע משמח, ואם כן מדוע היולדת צריכה להביא קורבן חטאת?! כאשר בוחנים את התהליך בכללותו אזי ניתן להגיע לחקר האמת הטובה.

לרפואת: אפרים בן רחל בתוך שאר חולי ישראל

לעילוי נשמת: מנחם בן מזל ז"ל

הלידה הוא מאורע משמח, ואם כן מדוע היולדת צריכה להביא קורבן חטאת?! כאשר בוחנים את התהליך בכללותו אזי ניתן להגיע לחקר האמת הטובה.

"אשה כי תזריע וילדה זכר"[1] – בדרך כלל, מן ההזרעה עד הלידה חולפים כתשעה חודשים. בפרשת "תזריע" מבואר שלאחר לידה של תינוק זכר היולדת טמאה במשך 7 ימים, ולאחר מכן יש תקופה של ימי טהרה. ובתום תקופות אלו היולדת צריכה להביא שני קורבנות: עולה וחטאת. ולכאורה, לידה הנה מאורע משמח של הבאת חיים חדשים, ואם כן מדוע היולדת צריכה להביא קורבן חטאת, שבדרך כלל מביאים אותו בגין חטא?!

בתלמוד מבואר[2] שכאשר היולדת כורעת ללדת היא קופצת ונשבעת שלא תזקק יותר לבעלה, בשל הכאבים והקשיים שבלידה. וגם אם היולדת לא נשבעה ממש, יש בתהליך הלידה מעין פירוד בין האיש והאשה, היפך מהמצב הרצוי בדרך כלל. ולכן, על היולדת להביא קורבן חטאת על מנת לכפר על כך, ועל מנת ולהשלים את החיסרון שהיה בתהליך הלידה.

ומדוע היולדת מביאה את קורבנה רק לאחר תקופה מסוימת מזמן הלידה ולא מיד לאחר הלידה? בתלמוד מבואר שהיולדת מתחרטת על השבועה או על הפירוד מבעלה רק לאחר תקופה מסוימת, ולכן רק לאחר שחולפת תקופה מסוימת והיא מתחרטת היא יכולה להביא את הקורבן.

ומדוע היא מתחרטת? כאשר מסתכלים נקודתית על הכאבים בזמן הלידה קשה מאוד להתמודד. אבל כאשר בוחנים את תהליך ההיריון כולו מגלים שהתהליך דווקא היה חיובי ומשמח, אלא שבמהלכו היו מספר נקודות קשות להתמודדות. רק כאשר חולף פרק זמן לאחר הלידה, יש לאשה יכולת לבחון את תהליך ההיריון בכללותו, ולא באופן נקודתי, ואז היא מתחרטת על דבריה בזמן הלידה ומביאה קורבן, ושבה להפנים שהחיבור עם בעלה הוא טוב.

ניתן ללמוד מסר דומה גם ממאמר רבותינו[3], שהאמת מקיפה את כל האותיות: האות אל"ף היא הראשונה באל"ף בי"ת, האות תי"ו היא האחרונה באל"ף בי"ת והאות מ"ם היא האות האמצעית[4] באל"ף בי"ת. רק כאשר רואים את כל התמונה ניתן להגיע לחקר האמת. והאמת – היא טובה!

ፓርሻት "ታዝሪያ" – እውነቱ ጥሩ ነው
መውለድ አስደሳች ክስተት ነው እና ከሆነ የምትወልድ ሴት ለምን የኃጢአትን መሥዋዕት ታመጣለች?! ሂደቱን በአጠቃላይ ሁኔታ ስንመለከት ከዚያም ወደ ጥሩው እውነታዊ ጥናት መድረስ ይቻላል.
"አንዲት ሴት ወንድ ልጅ እርግዛ እስከምትወልድ ድረስ አብዛኛውን ጊዜ ዘጠኝ, ወር ገደማ ነው. በፓርሻት "ታዝሪያ" እንደሚገለጠው ወንድ ልጅ ከተወለደ በኋላ የምትወልደው ሴት ለ 7 ቀናት ያህል ርኩስ እንደሆነች ተብራርቷል, ከዚያ በኋላ የመንጻት ቀነ ገደቦች አሉ. ከነዚህ ቀኖች በኋላ ሴትየዋ ሁለት   መሥዋዕቶችን ታቀርባለች ይኸውም አንድ የወይራ ዘይትና የኃጢአት መሥዋዕት ታቀርባለች። ደግሞም መውለድ አዲስ ሕይወትን የሚያመጣ አስደሳች ክስተት እንደሆነ ግልጽ ነው፤ ከሆነስ ለምንድነው የምትወልደው ሴት  በኃጢአት የሚቀርበውን የኃጢአት መስዋዕት ታመጣለች?!
በታልሙድ ውስጥ  እንደተገለጠው እናትየዋ ለመውለድ ተንበርክካ ስትሰቃይ እና ስትታገል በወሊድ እና በህመም ችግር ምክንያት ባሏ እንደማያስፈልጋት ቃል እንደምትገባ ተብራርቷል። እና የወለደችው ሴት በትክክል ባትሳደብም, በወንዱ እና በሴቲቱ መካከል በወሊድ ሂደት ውስጥ እንደተፈለገው ሳይሆን በተቃራኔው ሁኔታ መለያየት አለ። ስለዚህ የምትወልድ ሴት ይህን ለማስተስረይ እና በመወለድ ሂደት ውስጥ የነበረውን ጉድለት ለማካካስ የኃጢአት መስዋዕት ማምጣት አለባት።
እና እናትየው መሥዋዕቷን የምታመጣው ከወሊድ በኋላ ከተወሰነ ጊዜ በኋላ ብቻ ነው፡ እና ከተወለደ በኋላ ወዲያውኑ ለምን አታቀርበብም?
በታልሙድ ውስጥ እንደተብራራው የወለደች ሴት መሐላውን ወይም ከባልዋ መለየት የምትጸጸተው ከተወሰነ ጊዜ በኋላ ብቻ ነው, ስለዚህ የተወሰነ ጊዜ ካለፈ በኋላ ንስሃ ገብታ መስዋዕቱን ማምጣት እንደምትችል ተብራርቷል.
እና ለምን ትጸጸታለች? በወሊድ ጊዜ ህመምን ሲመለከቱ ለመቋቋም በጣም ከባድ ነው. ነገር ግን አጠቃላይ የእርግዝና ሂደቱን ሲመለከቱ, ሂደቱ በእውነቱ አዎንታዊ እና አስደሳች ሆኖ ይገኛል, ነገር ግን በዚህ ጊዜ ለመቋቋም ብዙ አስቸጋሪ ነጥቦች ነበሩ. ከወሊድ በኋላ የተወሰነ ጊዜ ሲያልፍ ብቻ ሴቲቱ የእርግዝና ሂደቱን በአጠቃላይ የመመርመር እና የማገናዘብ ችሎታ አላት፡ ከዚያም በወሊድ ጊዜ የተናገረችውን ቃል ታስታውሳለች እና መስዋእት ትከፍላለች. እና ከባለቤቷ ጋር ያለው ግንኙነት ጥሩ መሆኑን ለመገንዘብ ተችሏል.
 ተመሳሳይ መልእክት ከሊቃውንታችን አንቀጽ መማር ይቻላል፡

 

[1]  ויקרא פרק יב. והדברים מתייחסים גם ללידה של תינוקת נקבה, אלא שלגבי נקיבה יש פרקי זמן של טומאה ושל טהרה ארוכים יותר.

[2]  מסכת נדה דף לא עמוד ב, מאמרו של רבי שמעון בן יוחי. וראה בחידושי אגדות למהר"ל.

[3]  מסכת שבת דף קד עמוד א. וראה בחידושי אגדות למהר"ל.

[4]  כאשר מסדרים את כל האותיות, כולל האותיות הסופיות, לפי הסדר: …י כ ך ל מ ם נ… אזי האות מ' הנה האות האמצעית.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button