מידות הנפש ומוסרפרשת שבוע

פרשת "וירא" – צדקה ומשפט

אברהם אבינו היה עושה צדקה ומשפט, דוד המלך היה עושה משפט וצדקה.

לעילוי נשמת: שלמה בן סעיד ז"ל נ.ל.ב.ע. מרחשוון תשפ"ב

לעילוי נשמת: שמואל בן משה דוד ז"ל

אברהם אבינו היה עושה צדקה ומשפט, דוד המלך היה עושה משפט וצדקה.

הקדוש ברוך הוא אמר על אברהם אבינו שהוא עושה צדקה ומשפט[1], ומלמד גם את בניו לנהוג כך.

ומהם הצדקה והמשפט שעשה אברהם אבינו?

אברהם אבינו היה נוהג לארח באוהלו את העוברים והשבים, ונותן להם מאכל ומשקה. ולאחר שהאורחים סיימו לאכול אברהם אבינו היה מבקש מהם לברך את בורא עולם, שמשלו הם אכלו. ורובם היו מברכים. ומי שלא היה מסכים לברך, אברהם אבינו היה דורש ממנו לשלם את מחיר הארוחה היקרה, שהכילה בשר לחם ויין, שהיה קשה מאוד לספק אותם במדבר. וכאשר האורח היה רואה שאין לו ברירה, אלא לשלם את מחירה היקר של הארוחה, היה נאלץ להסכים ולברך. וזהו צדקה ומשפט, שבתחילה היה אברהם אבינו משדל לברך את בורא עולם בדרך של צדקה, ורק לאחר מכן בדרך של משפט[2].

ועל דוד המלך נאמר להיפך, שהוא היה עושה משפט וצדקה[3]. כאשר בעלי דין היו באים לדוד המלך למשפט, הוא היה מזכה את הזכאי ומחייב את החייב. ואם למחויב בדין לא היה כסף לשלם לבעל דינו, דוד המלך היה משלם עבורו את החוב. ויש הסוברים שאם כך היה נוהג דוד המלך, זה היה פתח לרמאות, וגורם לאנשים לתבוע זה את זה בכוונה ולבוא למשפט אצל דוד המלך, כדי לחלק ביניהם את הכסף. ולכן, לדעתם, דוד המלך היה מזכה את הזכאי ומחייב את החייב, וכל זה באופן של הסברה והטעמה, שהדין בא על מנת למנוע גזל מהמחויב בדין, ואז גם המחויב בדין היה יוצא שמח מהמשפט, שלא יצאה תקלה על ידו. וזה משפט וצדקה[4].

ועל פי זה אפשר להסביר מדוע אברהם אבינו עשה צדקה ומשפט, ולא משפט וצדקה (ומכל מקום, שתי הדרכים טובות, ואברהם אבינו פעל על פי עיקר עניינו, ודוד המלך פעל על פי עיקר עניינו[5]). אברהם אבינו רצה שהעוברים והשבים יידעו את בורא עולם מעצמם ומתוך הכרת טובה, ולכן כהנהגה כללית נקט בדרך של צדקה, לתת מזון בחינם על מנת שיברכו את בורא עולם. ורק לגבי מי שמסרבים ללכת בדרך זו, באה לאחר מכן הנהגה של משפט. ומכל מקום, גם בדרך זו, הם באו להכרה מסוימת בבורא עולם.
וכך גם עלינו, בניו של אברהם אבינו, ללמוד ולעשות.

[1] בראשית פרק יח פסוק יט

[2] על פי מדרש בראשית רבה פרשה מט,ד

[3] שמואל ב' פרק ח פסוק טו

[4] על פי מדרש דברים רבה פרשה ה,ג ופירוש עץ יוסף.

[5] פירוש מהרז"ו.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button