להצלחת: עם ישראל, לשמירה על החטופים ולישועתם
לרפואת: פצועי עמו ישראל
בפרשת קדושים יש ציווי: "קדשים תהיו"[1]. מהי קדושה? קדושה היא פרישה מעבירות[2]. בעולם הזה אדם עשוי להגיע לכדי עבירה גם אם הוא לא יזם זאת. לפתע הוא רואה מראה שאינו צנוע, התרחשות מסוימת גוררת אותו לכדי אלימות, מצב מסוים מביא אותו לקחת כסף שלא שייך לו. האם "לזרום" עם ההתרחשויות? לא! יש לפרוש מן העבירות. קדושה היא גם פרישה מן המותרות, ולקיחה מן המותר לנו במינון ההכרחי בלבד, מבלי להיגרר או להיסחף[3]. בכל אופן, אנו לומדים שקדושה היא לא לרדת מטה לעבר החומריות, אלא להעלות את החומריות כלפי מעלה. האדם חי כאן באדמה, אבל המחשבה שלו תמיד נמצאת בשמיים, והוא מתנהג כאן בעולם מתוך ההבנה שיש לעולם מטרה ותכלית גבוהה ונעלה. והרי זה קשה לחיות כך? נכון, אבל אם אדם יתבודד ויפרוש ויזכה למעט קדושה, הוא יזכה שמן השמיים ימשיכו עליו קדושה רבה. תחילת הקדושה היא בהשתדלות, וסופה במתנה מן השמיים[4].
כאשר אדם עושה מצווה באחד מאיבריו אזי הוא ממשיך על אותו איבר קדושה. וכאשר אדם מוכן למסור את נפשו על קידוש השם אזי הוא מושך קדושה על נפשו, רוחו ונשמתו[5]. ביום הזיכרון אנו מעמידים לנגד עינינו את חיילנו וכוחות הביטחון שבפועל מסרו את נפשם על קדושת השם והארץ, וזכו למעלה גבוהה של קדושה.
ואם ישאלו, הרי גם בעמים אחרים יש אנשים שמוכנים למות למען ארצם, ואם כן מהי המעלה המיוחדת של עמנו?
במסכת אבות נאמר: משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. אם משה קיבל תורה מסיני הוא לכאורה היה צריך לתת אותה ליהושע, ולא למסור אותה, שהרי ההיפך מלקבל הוא לתת. ההבדל בין נתינה ובין מסירה הוא שנתינה שייכת בדבר ששייך לך, ואילו מסירה היא העברה של דבר שאינו שייך לך, מהנותן אל המקבל. והמשנה באה ללמד אותנו שהתורה ניתנת לאדם בתורת פיקדון כדי שהוא ימסור אותה למי שהגון וראוי לכך, ולא לכל מי שהוא ירצה. וכך מי שמסר את נפשו, ידע שהוא רק שליח כדי למסור את נפשו ליעדה, כפי שבורא עולם רוצה[6].
נשאל את אנשי העולם, מהי המטרה והתכלית של העם שלכם ושל האומה שלכם? לאן המדינה שלכם תוביל את העולם אם תנצחו במלחמה? נגלה שלאף אומה ומדינה אין תכלית וכתובת נכונה, אלא כולן טועות, בין הרבה ובין פחות. רק באומה הישראל יש תכלית וידיעה של הכתובת הנכונה לאן למסור את הנפש ואת הכוחות. רק עם ישראל הוא אומה קדושה.
[1] ויקרא פרק יט פסוק ב
[2] פירוש רש"י
[3] פירוש הרמב"ן
[4] על פי מסילת ישרים פרק כו: בבאור מדת הקדושה
[5] פלא יועץ, קדושה
[6] על פי מדרש שמואל על מסכת אבות פרק א משנה א
