פרשת "חיי שרה" – עשה רצונו כרצונך

לרפואת: יוסף חיים בן רחל בתוך שאר חולי ישראל

לרפואת: אברהם אלברטו בן מרים בתוך שאר חולי ישראל

כיצד ייתכן שרבקה, שאביה רק עכשיו נפטר, יצאה לדרך ועזבה את משפחתה? עשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו.

לאחר שאליעזר, עבד אברהם, הגיע לבית משפחתה של רבקה הוא סיפר להם על המסע המופלא שלו לחפש אשה ליצחק אבינו, ועל כך שרבקה שאבה מים לו ולכל גמליו, ולכן הוא מבקש מהם שיתנו אותה לאשה ליצחק. בני המשפחה הכירו בכך שהדברים סובבו בהשגחה עליונה, והסכימו. ואמנם, למחרת רבקה יצאה לדרך עם אליעזר לביתו של אברהם אבינו[1].

אך חכמינו למדו[2], שבתואל, אביה של רבקה, למרות ההסכמה, רצה לעכב את הליכתה של רבקה, ולכן בא מלאך, והמיתו בלילה. ואם כן, צריך להבין כיצד ייתכן שרבקה, שאביה רק עכשיו נפטר, יצאה לדרך ועזבה את משפחתה.

בתורה[3] כתוב שבני המשפחה של רבקה ביקשו בבוקר מאליעזר שרבקה תתעכב עמהם, לפחות למספר ימים, למרות שקודם לכן הם הסכימו שתלך. וחכמינו[4] למדו שמדובר בשבעת ימי האבל על בתואל. אך אליעזר סירב להתעכב, ולכן בני המשפחה שאלו את רבקה לדעתה, והיא השיבה שתלך עם אליעזר, וכך היה.

חכמינו למדו שבני משפחתה של רבקה שאלו אותה בתמיהה[5]: "התלכי עם האיש הזה", כלומר האם בשעה זו, שאביך נפטר, ייתכן שתעזבי את הבית ותצאי לדרך. ורבקה השיבה: "אלך". לא מדובר בתשובה, הנובעת מעזות ח"ו, אלא בתשובה הנובעת מהבנה עמוקה של השגחת ה' בעולם ומהכנעה וענווה. לכאורה, לפי ההבנה השטחית של בני אדם אין זה סביר ומוסרי לעזוב את הבית כאשר אב המשפחה נפטר. אולם, רבקה הבינה בדיוק להיפך. רבקה הזכירה לבני משפחתה, שכולם הכירו בכך, יום קודם, שאליעזר התוודע לרבקה באופן ניסי ולא טבעי, ולכן כולם הסכימו שעליה לצאת לדרך ליצחק אבינו. אבל, אביה רצה לעכב את המהלך הזה, ובעקבות כך הוא הומת (על ידי מלאך). ומכיוון שיש הבנה מהו רצונה של ההשגחה העליונה, אדרבא הדבר הנכון הוא לא להתעכב יותר בבית, אלא לצאת מיד לדרך, שהרי דבר ה' יקום, ולא דבר האדם. וזהו המעשה הנכון והצודק. ובני משפחתה שמעו לעצתה הטובה, אשר נבעה מענווה, ושלחו אותה מרצונם ובשמחה[6].

ומכאן, שאין להיות "נעולים" בתוך התפיסות והמחשבות, המקובלות אצל בני האדם, מפני שפעמים רבות מדובר בדרך מוטעית ולא מוסרית, שרק כלפי חוץ נראית כנכונה וכצודקת. עלינו להשתדל לחפש את דעת ההשגחה והעליונה, ולאמץ אותה. עשה רצונו כרצונך. בטל רצונך מפני רצונו[7]. זוהי הדרך הנכונה, המוסרית והצודקת.

[1] בראשית פרק כד.

[2] מדרש בראשית רבה פרשה ס,יב. פירוש רש"י על בראשית פרק כד פסוק נה.

[3] בראשית פרק כד פסוק נה.

[4] מדרש בראשית רבה פרשה ס,יב.

[5] בראשית פרק כד פסוק נח. האות ה"א בניקוד שווא פתח, המורה על ה"א התמיהה (המפרשים על מדרש רבה).

[6] כל זה על פי ביאורו של "ענף יוסף" (עפ"י במ"ח) על מדרש רבה פרשה ס,יב.

[7] מסכת אבות פרק שני משנה ד.