מידות הנפש ומוסרפרשת שבוע

פרשת "תצוה" – השלמת הייעוד

מהו ההקשר בין יציאת מצרים ובין השראת השכינה במשכן? לאחר בניית המשכן הבין עם ישראל חלק ממטרותיה של יציאת מצרים. עמלק רצה ח"ו למנוע מעם ישראל מלממש את ייעודו, ולכן נגזרה עליו גזירת מחייה. חשוב לכל אחד מאיתנו להיות מודע לחובה שלו לממש את ייעודיו בחיים.

לעילוי נשמת: ליליאן (אילנה) בת מרי ז"ל.

מהו ההקשר בין יציאת מצרים ובין השראת השכינה במשכן? לאחר בניית המשכן הבין עם ישראל חלק ממטרותיה של יציאת מצרים. עמלק רצה ח"ו למנוע מעם ישראל מלממש את ייעודו, ולכן נגזרה עליו גזירת מחייה. חשוב לכל אחד מאתנו להיות מודע לחובה שלו לממש את ייעודיו בחיים.

פרשות "תרומה" ו"תצוה" עסקו במאות פרטים של בניין המשכן ועבודתו: סדר בנייתו, סדר בניית חצר המשכן, כלי המשכן, בגדי הכהן הגדול, בגדי הכהנים ועוד. לקראת סוף פרשת "תצוה" התורה מסכמת את ייעודו של המשכן[1]: "ונֹעדתי שמה לבני ישראל", "ושכנתי בתוך בני ישראל", "וידעו כי אני ה'… אשר הוצאתי אֹתם מארץ מצרים לשכני בתוכם…". מעניין להבין מהו ההקשר של יציאת מצרים לעניין המשכן. ומדוע רק עכשיו, לאחר בניית המשכן, יידעו בני ישראל שה' הוציא אותם מארץ מצרים?

מספר מפרשים[2] ביארו שהדברים רומזים לדברי ה' למשה רבינו במעמד הסנה, שהיה הגילוי הראשון למשה רבינו. ה' נגלה לראשונה למשה רבינו בהר סיני, ושם ראה משה רבינו סנה בוער באש, אך הסנה לא נשרף לא התכלה. במעמד הסנה, ה' מינה את משה רבינו להיות שליח להוצאת בני ישראל מארץ מצרים. משה רבינו, בשל ענוותנותו, טען שהוא אינו ראוי למשימה, ובין שאר דבריו הוא אמר[3]: "מי אנכי… וכי אוציא את בני ישראל ממצרים". חכמינו ז"ל ביארו ששאלתו של משה רבינו הייתה בגין איזו זכות יהיו ראויים ישראל לצאת מארץ מצרים. וה' ענה למשה רבינו[4]: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-להים על ההר הזה". כלומר, זכות גדולה יש לישראל, שלאחר יציאת מצרים הם יקבלו את התורה על הר סיני, אותו הר, שבו נגלה ה' למשה רבינו. משה רבינו זכה בהר סיני לגילוי הסנה, ובהמשך כל עם ישראל יזכה באותו מקום למתן תורה. כלומר, יציאת מצרים אינה מטרה רק בפני עצמה, אלא יש לה ייעוד גדול – קבלת התורה בהר סיני, ולאחר מכן הכניסה לארץ ישראל ועבודת ה' לנצח[5].

והמשכן היה המשך למעמד הר סיני. בהר סיני היה גילוי חד פעמי בפרהסיא לכל ישראל, ובמשכן היה גילוי תמידי ובצנעא של השכינה בקרב ישראל[6]. ויש להסביר, שמה שנאמר, שלאחר הקמת המשכן: "וידעו כי אני ה'… אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם.." – הכוונה היא שרק לאחר הקמת המשכן, שאז כולם יראו עין בעין את השראת השכינה הגלויה בישראל, רק אז יבינו מדוע הייתה יציאת מצרים. רק אז יבין עם ישראל חלק מהייעוד של יציאת מצרים[7].

פעמים מספר, במהלך חייו, האדם מקבל לפתע הארה או הכרה מדוע הוא הגיע לתפקיד מסוים, מדוע הוא גר במקום מסוים או מדוע הוא בכלל נולד. לפתע, הוא מבין ומכיר שיש במה שהוא עושה עכשיו יישום של ייעוד שנקבע לו כבר לפני שנים. כפי שעם ישראל הבין חלק ממטרות יציאת מצרים רק לאחר שחלפה יותר משנה ממועד יציאת מצרים – כאשר הוא הקים את המשכן. ולכן, עלינו להעריך כל יום וכל שעה בחיינו. ייתכן שרק היום או רק מחר נמלא ייעוד מסוים שנקבע לנו משעת לידתנו או שרק היום או רק מחר נבין ייעוד מסוים, שאנו ממלאים בחיינו.

נחבר לדברים את מצוות מחיית עמלק. התורה מצווה אותנו לזכור את מעשה עמלק, ולמחות את זכר עמלק[8]: "זכור… אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים", "… ואתה עיף ויגע ולא ירא א-להים". "תמחה את זכר עמלק". על מי נאמר שהוא: "ולא ירא א-להים"?

יש המבארים[9] שהדברים מתייחסים לעמלק, אך יש המבארים[10] שהדברים מתייחסים לעם ישראל, אשר באותו זמן עדיין היה זקוק לחיזוק באמונתו. ומתי עם ישראל יתחזק באמונתו? במעמד הר סיני, ובהמשך – בבניית המשכן, ובהמשך – בכניסה לארץ וכו'. ונמצא שעמלק בא להילחם עם בני ישראל כאשר הם רק יצאו ממצרים ועדיין לא השלימו את ייעודם, שהרי בעולם הזה דרוש זמן על מנת להשתלם ולהתקדם. ואם עמלק היה ח"ו מצליח במזימתו אזי עם ישראל לא היה זוכה להשלים את ייעודו – להיות ירא ה' באמת. ודבר חמור שכזה, לנסות ולמנוע מעם ישראל להשלים את ייעודו בעולם – ראוי לעונש חמור של מחייה.

וכך ניתן להסביר גם את שבועת ה' – ששמו לא יהיה שלם עד שיימחה שמו של עמלק[11].

וגם מכאן אנו לומדים כמה חשוב שכל אחד יהיה מודע שעליו למלא את ייעודו בעולם. ואם עכשיו אנו עדיין לא יודעים מהו ייעודנו, ייתכן שנדע בהמשך היום או מחר. ולכן, עלינו לעבוד את ה' בהתמדה בכל יום ויום.

[1] שמות פרק כט, פסוקים מג, מה, מו.

[2] ראב"ע פירוש הארוך, "חזקוני", רמב"ן.

[3] שמות פרק ג פסוק יא.

[4]  שמות פרק ג פסוק יב.

[5]  ראה מדרש שמות רבה פרשה ג,ד, ובפירוש רש"י והרמב"ן על הפסוקים הנ"ל.

[6]  ראה בפירוש הרמב"ן על ספר שמות פרק כה פסוק א.

[7]  פירושי ראב"ע הארוך וה"חזקוני" על ספר שמות פרק כט פסוק מו.

[8]  דברים פרק כה פסוקים יז-יח.

[9]  רש"י, ראב"ע.

[10] "חזקוני", "אור החיים הקדוש".

[11] שמות פרק יז פסוק טז, ובפירוש רש"י על הפסוק.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button