פרשת "בא": מצה = חירות

להצלחת: שרה סופי בת רבקה

לעילוי נשמת: רחל בת זהבה

הכנת המצות ביציאת מצרים לא נעשתה בטעות או במקרה, בשל החיפזון, אלא זה היה דבר מתוכנן מראש. המצה מבטאת את החירות.

ההבדל העיקרי בין חמץ ובין מצה הוא שלא מאפשרים לבצק של המצה להחמיץ (להשתהות), אלא אופים אותו כמה שיותר מהר לאחר הכנתו. ידוע שהסיבה שאנו אוכלים מצה בפסח היא מפני שכאשר אבותינו יצאו ממצרים, הם עשו זאת בחופזה, ולכן עיסות הבצק שהם הכינו, לצורך צדה לדרך, לא הספיקו לתפוח ולהחמיץ. במקום לחמים יצאו מצות[1].

אולם, אם נעיין בסדר השתלשלות הדברים, כפי שהם מובאים בתורה[2], נראה שעניין הכנת המצות כבר תוכנן עוד לפני היציאה ממצרים. כלומר, הכנת המצות ביציאת מצרים לא נעשתה בטעות או במקרה, בשל החיפזון, אלא זה היה דבר מתוכנן מראש[3].

ומה מיוחד במצה, שאנו צריכים לאכול אותה דווקא בפסח?
המצה מסמלת את חירותו של עם ישראל, והיא נקראת גם בשם "לחם עוני"[4]. ומדוע? מה הקשר בין מצה ובין עוני?

אמנם, בעולם שלנו, העניות נתפשת כחיסרון. אבל בראיה עמוקה, במימד קצת אחר, נבחין שלעני (כזה ששמח בחלקו ואינו סובל מכך), אמנם אין הרבה – אבל יש לו את עצמו! העני לא תלוי בדברים חיצוניים! העני הנו עני גם ללא עזרה מבחוץ…
לעומתו, העשיר תלוי בעושרו. ללא עושרו – הוא כבר אינו עשיר.

בדומה לעני, גם הבן חורין לא תלוי בדברים אחרים. הוא עומד בפני עצמו.
וכך גם המצה – היא עשויה רק מקמח וממים, ללא תבלינים, ממתיקים או תוספות[5].
ולכן, המצה, שהיא לחם עוני, מסמלת את החירות.

לשם המחשה, יש מי שאוכל ממתקים ודברים שמנים וקשה לו להסתדר בלעדיהם, ויש מי שמסתייג מדברים אלו על מנת לשמור על בריאותו. מי מביניהם הנו יותר בן חורין (לפחות בנקודה זו)? יש מדינות, שעשירות במחצבים ובנפט, ויש כאלה שלא. וודאי שעדיף להיות מדינה בעלת מחצבים. אך, המציאות מלמדת, שבמדינות ללא מחצבים יש מודעות ואפשרות לפתח יותר את ההון ואת העושר האנושי.

ולכן, חשוב לכל אחד מאתנו להתבונן בעצמו ובעם שלנו ולהיזכר מי אנחנו באמת. להתבונן ולהתחבר לערכים האמיתיים שלנו, למטרות שלנו ולמורשת שלנו.

[1] ראה דברים פרק טז פסוק ג.

[2] ראה שמות פרק יב פסוקים טו-כ.

[3] ראה רמב"ן על שמות פרק יב פסוק לט, וכן בספר "גבורות ה' " למהר"ל, פרק נא.

[4] דברים פרק טז פסוק ג.

[5] על פי דברי המהר"ל בספר "גבורות ה' ", פרק נא.