לעילוי נשמת: מרת אסתר כהן ארזי ז"ל
להצלחת: בצלאל בן סמדר
בס"ד
שנים עשר נשיאי מטות ישראל נשלחו ממדבר סיני לארץ ישראל על מנת לבחון כיצד ראוי לכבוש אותה. כאשר הם חזרו משליחותם עשרה מהם אמרו שאין אפשרות לכבוש את הארץ בשל חוזקם של העמים היושבים בה (והוסיפו גם טענות אחרות), ואילו שניים מהם, יהושע בן נון וכלב בן יפונה, טענו שהארץ טובה ובסייעתא דשמיא עם ישראל יכבוש אותה. לצערנו, העם נטה לדבריהם של העשרה, ואז אירע מה שמכונה: "חטא המרגלים" בתשעה באב[1].
במהלך חטא המרגלים אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו שלכלב הייתה רוח אחרת[2].
מדוע נאמר שבח זה דווקא לגבי כלב, ולא לגבי יהושע בן נון?
יהושע בן נון היה משרתו של משה רבינו, וכולם הכירו במעלתו ובצדקותו, וכן עמדה לו תפילתו של משה רבינו להצילו, ולכן לא היה מקום למישהו לנסות למשוך אותו לתמוך בדבריהם של המרגלים. אולם, כלב בן יפונה היה עלול להימשך אחר עצתם של המרגלים, ולכן במהלך הסיור בארץ ישראל הוא השתטח על קברי האבות על מנת להתפלל לסייעתא דשמיא שלא להימשך אחר עצתם, ותפילתו התקבלה. לכן, דווקא לגבי כלב נאמר שהייתה לו רוח אחרת, שכן הייתה אפשרות מסוימת לגביו, שהוא יימשך אחרי דבריהם של המרגלים, אלא שהוא גבר על יצרו והשתדל, ודבק באמת. ולכן דווקא לגבי כלב, שהיה בניסיון, היה שייך לומר שהייתה לו רוח אחרת. וכפי שכל מי שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה נותנים לו שכר כעושה מצוה[3]. דווקא הניסיון מקנה זכות ומעלה גדולים יותר[4].
והרי, בסופו של דבר, העם לא שמע לדברי כלב ויהושע, אלא לדברי המרגלים? נכון, אך מה שכלב השמיע את דבר ה' בעולם הייתה זכות לעם ישראל, שוודאי סייעה לכפר עליהם במקצת. ויהושע בן נון וכלב בן יפונה, שדבקו בדרך הנכונה גם בשעה קשה מאוד, הם אלה שזכו להיכנס לארץ ישראל ולהוביל את עם ישראל בכיבוש הארץ.
ולכן, חובה להשמיע את דבר ה', גם אם נדמה שעכשיו אין מי ששומע ומקשיב. לפעמים, דברי שקר ודברים רעים מושכים את תשומת הלב, ונראה כאילו יש להם במה. אבל, זהו רק עניין זמני וחולף. רק דבר ה' הוא זה שיש לו מעמד נצחי.
תרגום לאמהרית (ט.ל.ח.):
[1] במדבר פרקים יג-יד.
[2] במדבר פרק יד פסוק כד.
[3] מסכת קידושין דף לט עמוד ב.
[4] פירוש אור החיים הקדוש.