לרפואת: הרב יצחק אליעזר בן שולמית בתוך שאר חולי ישראל
לרפואת: יוסף בן עזיזה בתוך שאר חולי ישראל
משפטי התורה, וההגבלות שיש בהם – מלמדים על חיות ועל משמעות.
יש נטייה לחשוב שריבוי של חוקים ושל תקנות מכביד על האדם, שכן האדם נדרש לדעת את כולם, לקיים את כולם ולעיתים הוא אף נענש בגין אי קיומם. אך התורה מלמדת אותנו שלא כך הם הדברים לגבי משפטי התורה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"[1].
ודרשו חז"ל[2]: "משל לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו. אמר לבני ביתו האכילוהו כל מה שהוא מבקש. נכנס אצל אחר. אחר להם הזהרו בו שלא יאכל דבר פלוני. אמרו לו לראשון אמרת שיאכל מה שירצה ולשני אמרת שלא יאכל דבר פלוני. אמר להם, הראשון אינו לחיים לפיכך אמרתי שיאכל כל מה שירצה, אבל זה שהוא לחיים אמרתי הזהרו בו".
ומכאן לומדים שדווקא הגבלות מצביעות על משמעות ועל חיות, והיעדר מגבלות מלמד על אי אכפתיות ועל חוסר משמעות. שהרי רק למי שיש אפשרות וכוח לבחור בין מספר דרכים, ויש לו רצון לעשות טוב – דווקא הוא צריך להיזהר להימנע מהדרכים הרעות ולהקפיד לבחור בדרכים הטובות.
והדברים מתייחסים בעיקר לעם ישראל, שזכה לכל משפטי התורה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
ואת משפטי התורה יש לשים: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". ומה פירוש לשים את המשפטים? הכוונה היא שאין להסתפק בלימוד משפטי התורה, אלא דרוש שגם טעמי המשפטים ופירושיהם יהיו מסודרים ומובנים: "כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם"[3].
וחובה על כל אחד לקבוע זמנים ללימוד התורה. וכאשר אדם ידע מהם משפטי התורה, מה מותר ומה אסור, מה שייך לו ומה אינו שייך לו על פי דיני הממונות שבתורה – אזי הוא לא יבוא לחמוד דברים שאינם שייכים לו, ואז ההנהגה האנושית בין בני האדם תהיה תקינה ונכונה[4]. משפטים של חיים.
[1] שמות פרק כא פסוק א.
[2] מדרש שמות רבה פרשה ל,כב.
[3] פירוש רש"י על ספר שמות פרק כא פסוק א.
[4] ראה בפירוש הרמב"ן.
