ספר "ויקרא" מסתיים בפסוק : "אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני".
ספר "במדבר" מתחיל בפסוק : "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד…".
המפרשים כתבו, שבאופן כללי, יש מעבר בין הספרים מהר סיני למדבר סיני (ואוהל מועד).
השכינה שרתה בהר סיני עד הקמתו של אוהל מועד ועד הסתלקות הענן מעל מחנה ישראל, בחודש אייר בשנה השניה לשהותם של בני ישראל במדבר סיני. ולכן, עד אז ההתגלויות אל משה רבינו, היו מהר סיני. אולם, לאחר מכן הוקם המשכן והשכינה שרתה באוהל מועד, ולכן ההתגלויות אל משה רבינו היו ממדבר סיני ומאוהל מועד.
במעמד הר סיני היה גילוי יחיד ומיוחד לעם ישראל, ואילו באוהל מועד (במדבר סיני) הייתה שכינה תמידית וקבועה. במעמד הר סיני היה גילוי לכל עם ישראל בפרהסיא, ואילו באוהל מועד, שהינו מקום סגור ומכוסה, שרתה השכינה בנסתר ובצנעא. והן בהר סיני והן באוהל מועד היו הגבלות ושמירות מי רשאי להתקרב ולהיכנס אליהם ועד היכן. ונמצא שמהגילוי החד פעמי בהר סיני יש מעבר להשראת שכינה נסתרת ומתמדת באוהל מועד.
ננסה באמצעות הדוגמא הבאה להמחיש רעיון, שעשוי לבאר את משמעות המעבר מהר סיני למדבר סיני. ביום החתונה של חתן וכלה ישנה שמחה גדולה. הרבה אורחים מגיעים לחתונה וכולם יפים וזוהרים. יש תזמורת, ריקודים, שירים, מאכלים משובחים, מתנות והרבה הרבה ברכות. ברכת חתן, ברכת כלה, שבע ברכות. וכל מי שרק נמצא מחפש הזדמנות לקפוץ ולברך.
לאחר יום החתונה הזוהר יחיו יחד החתן והכלה, בעזרת ה', עוד ארבעים שנה או שישים שנה או יותר. מי מבטיח שהם ידעו להשתמש בתבונה בכל הכסף והמתנות שהם קיבלו? מי מבטיח שהם ידעו לנצל לטובה את הדחיפה הראשונית, שנתנו להם כל בני המשפחה ובאי החתונה? הרי, האורח, שנתן מתנה או כסף ביום החתונה, "עשה כבר את שלו", ואין לו יותר שליטה לגבי מה שיעשו בעתיד במתנתו. בנוסף, ואולי הדבר החשוב ביותר, מי מבטיח שקורטוב מהשמחה הגדולה ביום החתונה ישתמר אצל בני הזוג בעוד עשר שנים? מי מבטיח שהשמחה והזוהר בחיי הנישואין לא יסתיימו ביום החתונה?
הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו בברכת הכהנים: "יברכך ה' וישמרך" .
רש"י מפרש: יברכך. שיתברכו נכסיך.
וישמרך. שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך, שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו
מכל אדם, וכיון שבאים ליסטים עליו ונוטלין אותה ממנו מה הנאה יש לו במתנה זו, אבל
הקדוש ברוך הוא הוא הנותן הוא השומר.
"יברכך" זה ה"עניין", איפה שכולם אוהבים להיות. "וישמרך", לעומת זאת, זו "העבודה השחורה", ההתמדה לאורך זמן. הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו את שניהם, גם את הברכה וגם את השמירה על הברכה. גם את השמחה הפומבית והנפלאה ביום החתונה, וגם חיי נישואין מאושרים לאורך שנים. גם את מעמד הר סיני וגם את העבודה המתמדת באוהל מועד, אשר משמרת לנצח את החיבור הנפלא והמשמח שבין בורא עולם ובין עמו ישראל, שהרי אנו תפילה שבמהרה ייבנה המקדש.
