להצלחת: עם ישראל, לשמירה על החטופים ולישועתם
לרפואת: אפרים בן רחל בתוך שאר חולי ישראל
הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים רק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, ולגביו נאמר: "בזאת יבא אהרן אל הקדש"[1]. כלומר, הכניסה לקודש הקודשים תהיה עם: "בזאת". וחכמינו אמרו ש"זאת" רומזת לחבילות של מצוות: בזכות התורה, בזכות המילה, בזכות השבת, בזכות ירושלים, בזכות ישראל, בזכות תרומה, בזכות המעשרות, בזכות הקורבנות[2], ועוד[3].
ולמדנו על חבילות של מצוות מ:"כי בתחבלות תעשה לך מלחמה"[4], אם עשית חבילות של עברות עשה כנגדן חבילות של מצוות"[5]. במלחמה לא די ביועץ ובעצה אחת, אלא נדרשים הרבה יועצים ועצות מכיוון שגם לאויב יש עצות משלו ודרכי פעולה, ולכן צריך להכין תגובה מתאימה לכל תרחיש. ונמצא שתחבולה מורכבת מקישור של עצות רבות, זו אחר זו[6], "חבילות" של עצות. וזה דומה לדרך פעולה של רב חובל (מלשון תחבולה), שעליו לדעת כיצד להנהיג את הספינה לכיוון הרצוי, מול כל תרחיש אפשרי של כיוון הרוח[7].
כאשר יוצאים למלחמה יש הרבה סכנות לא צפויות מצד האויב. כאשר הספינה שטה בים עשויות להיות רוחות חזקות מכיוונים שונים, שעשויים להעמיד את הספינה בסכנה. כאשר אדם חוזר בתשובה יש קטרוגים עליו בגלל המעשים הלא טובים שהוא עשה בעבר. כאשר כהן גדול נכנס לקודש הקודשים יש מולו קטרוגים וקנאה מדוע עם ישראל זוכה לכפרה. לכן, דרושים תחבולות וחבילות של מצוות וזכויות על מנת לצלוח את משימה זו בשלום ובהצלחה.
[1] ויקרא פרק טז פסוק ג
[2] מדרש ויקרא רבה פרשה כא,ו, "וזאת התורה", "זאת בריתי", "אשרי אנוש יעשה זאת", "זאת ירושלים"…
[3] מדרש שמות רבה פרשה לח,ח
[4] משלי פרק כד פסוק ו
[5] מדרש ויקרא רבה פרשה כא,ה מאמרם של ר' נתן ור' אחא בשם ר' סימון.
[6] פירוש מלבי"ם.
[7] על פי פירוש מתנות כהונה ועץ יוסף על מדרש ויקרא רבה פרשה כא,ה.
