סוכות – לכל אחד ואחד ולכללות הכול

לעילוי נשמת: אסתר בת קלרה ז"ל

לרפואת: אברהם אלברטו בן מרים בתוך שאר חולי ישראל

מהי המשמעות של עשיית הסוכות? מהי חשיבות הידיעה שאבותינו ישבו בסוכות במדבר סיני? מדוע מצוות הישיבה בסוכה מוזכרת בהקשר של יציאת מצרים, הרי הסוכות הוקמו במדבר סיני ולא במצרים? היציאה לסוכה מונעת גאווה. הודאה על יציאת מצרים. לימוד אמונה מתוך שמחה. יש סוכה פרטית, ויש סוכה כוללת.

התורה מבארת את טעם הישיבה בסוכות בחג הסוכות[1]: לְמַעַן֘ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם…". מהי המשמעות של הישיבה בסוכה? ומדוע מצוות הישיבה בסוכות מוזכרת בהקשר של יציאת מצרים, הרי הסוכות הוקמו במדבר סיני ולא במצרים?[2]

חלק מהמפרשים[3] ביארו כך את טעם הישיבה בסוכה. חג הסוכות הינו גם חג האסיף, ובתקופת תשרי יש כל טוב בביתם של בני ישראל, וקיים חשש שמתוך השפע יבואו לידי גאווה ולידי שכחה מהו המקור האמיתי של הברכה. ולכן, התורה ציוותה על בני ישראל לצאת מביתם אל הסוכות על מנת שיזכרו שבמדבר סיני לא הייתה להם נחלה ולא בתים, ובכל זאת בורא עולם דאג לכל מחסורם והגן עליהם באמצעות הסוכות. וכך גם לאחר כניסתם של בני ישראל לארץ ישראל, שאז יש להם נחלה, בתים וכל טוב, יזכרו שבורא עולם הוא זה שמברך אותם, ולא יחשבו שהכול בא מכוחם.

ונראה שביאור זה מתאים למשל המובא במדרש[4], אשר מבאר מדוע התרחשה מלחמת עמלק מיד לאחר תלונתם של בני ישראל שאין להם מים: משל לתינוק שהיה רוכב על כתפו של אביו וראה חברו של אביו, אמר לו ראית את אבא, אמר לו אביו אתה רוכב על כתפי ואתה שואל עלי, הריני משליכך ויבא השונא וישלוט בך, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אני נשאתי אתכם על ענני כבוד ואתם אומרים "היש ה' בקרבנו" לפיכך יבא השונא וישלוט בכם הוי "ויבא עמלק".

בני ישראל צמאו והתלוננו מדוע אין להם מים. בקשת מים הינה דבר מקובל, אך תלונתם של בני ישראל לוותה בטענות אשר יש בהן גם חוסר אמונה: "היש ה' בקרבנו" – האם בורא עולם שולט על כל הבריאה? האם בורא עולם יכול לספק את צורכנו, לא רק באופן יומי, אלא במתן שפע שיספיק לתקופה ארוכה? האם בורא עולם יודע את מחשבותינו, ואם כן – מדוע הוא לא סיפק מים למרות שבני ישראל חשבו על חוסר המים ועל הצמא?

המדרש מדמה זאת לתינוק שמורכב על כתפיו של אביו, אשר שומר ומגן עליו, ובכל זאת התינוק שואל היכן אביו. ייתכן שבאמת התינוק יודע שהוא נמצא על הכתפיים של אבא, אך יש לו פקפוקים מסוימים, מעין אלו שהוזכרו לעיל: האם אבא יכול לתת לי כל דבר? האם אבא יודע מה אני מצפה ממנו? ועוד. וכיצד משלימים את חוסר האמונה? נותנים שליטה מסוימת לעמלק. כאשר מרגישים את גודל הרוע שמביא עמלק מבינים עד כמה היינו מוגנים לפני כן, ועד כמה אבינו שבשמים דואג לנו כל הזמן. עכשיו אנו מעריכים את המעמד להיות על הכתפיים של אבא, ולהיות מוגנים בתוך ענני הכבוד.

וכך גם בחג הסוכות, אנו עושים מעשה יזום של יציאה מהבית על מנת להבין עד כמה בורא עולם דואג לנו במשך כל השנה בכל היבטי החיים. במקום שיבוא גורם חיצוני, כמו עמלק, שילמד אותנו את הלקח הזה, אנו עושים זאת בעצמנו, יוצאים מהבית אל הסוכה, ולומדים אמונה מתוך שמחה של מצווה.

ומדוע הסוכות מוזכרות בתורה בהקשר של יציאת מצרים?

ניתן לראות שבמהלך שהותם של בני ישראל במדבר סיני, כאשר הם נתקלו בקשיים, חלקם טען שיש לחזור למצרים. במצרים הייתה עבודת פרך, אבל הקשיים והמציאות שם היו מוכרים. כאשר יוצאים ממצרים לקראת מציאות חדשה בארץ ישראל נתקלים בדרך, במדבר, בקשיים חדשים ומורכבים, ולפעמים באים לכדי מחשבה מוטעית, שאולי עדיף לבטל את כל המהלך ולחזור לנקודת ההתחלה. ולכן, התורה מחזקת את בני ישראל באמצעות עשיית הסוכות, שהוקמו בתקופה שבין יציאת מצרים ובין הכניסה לארץ ישראל, על מנת לחזק את מטרותיה של יציאת מצרים. אסור שהקשיים בדרך יערערו על התהליך ועל מטרותיו, אלא אדרבא יחזקו אותו וישכללו אותו. ולכן, כאשר אנחנו עושים סוכות ויושבים בהן – אנו מודים ומברכים על יציאת מצרים.

רבותינו[5] נחלקו מהן אותן הסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר סיני: ענני כבוד או סוכות ממש. כף החיים[6] מבאר שניתן לאחד בין ההסברים, ולומר ששניהם היו במציאות: "כי היה להם סוכות וגם עננים, סוכה לכל אחד ואחד, ועננים לכללות הכל". את הסוכות עשתה כל משפחה ומשפחה, ואילו ענני הכבוד הרי הקיפו את כל עם ישראל, ושימשו מעין סוכה ענקית וכוללת לכל העם. ונמצא שיש סוכה פרטית, ויש סוכה כוללת. ונמצא שגם הידיעה והלימוד של טעמי חג הסוכות שייכים הן במישור הפרטי והן במישור הכללי והלאומי.

[1] ויקרא פרק כג פסוק מג.

[2] ראה ספר הטורים אורח חיים סימן תרכה ואת ביאור הבית יוסף שהציג שלושה קושיות שהוקשו לבעל הטורים
ואת התירוצים. ואנו ננסה לתרץ תירוצים נוספים, שייתכן שהם תואמים לתירוצי בעל הטורים, אבל בניסוח
דברים אחר.

[3] רשב"ם, בעל פירוש ה"חזקוני".

[4] שמות רבה פרשה כו,ב. וראה במפרשי המדרש.

[5] מסכת סוכה דף יא עמוד ב.

[6] אורח חיים סימן תרכה אות ב.