פרשת "כי תבוא" – שמחה גם כאשר לא הכול מושלם

לעילוי נשמת: אמי מורתי מזל בת שרה ז"ל

לעילוי נשמת: אסתר בת קלרה ז"ל

מדוע מצוות הבאת הביכורים מביאה שמחה? הרי עדיין יש מלחמות? יש הבנה שיש לנו חלק מיוחד בהצלחה הגדולה של עם ישראל.

בסוף פרשת "כי תצא"[1] מופיעה מצווה, לעתיד לבוא, למחות את זכר עמלק, וזאת לאחר שתשקוט הארץ מכל שאר המלחמות. ומיד לאחר מכן באה פרשת "והיה כי תבוא אל הארץ"[2]. וחכמינו[3] הסבירו שסמיכות עניינים אלו באה על מנת ללמד אותנו שעד שנזכה לחזון של השלום העתידי עלינו לקיים מספר מצוות מיד עם הגיענו לארץ ישראל, כמו מצוות הבאת הביכורים. ובהבאת הביכורים יש שמחה: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' "[4] וכו'.

ראינו שמצוות הבאת הביכורים מקוימת גם כאשר יש מלחמות ועמלק עדיין נמצא, ואם כן מדוע שדווקא מצווה זו תביא לנו שמחה? הרי עדיין אין שלום יציב ואין שלימות? נכון, אבל גם כאשר אין שלימות מתעוררת שמחה כאשר יש לנו הצלחה משמעותית, שהיא חלק ממשהו גדול אף יותר. כמו עובד מוצלח בחברה מוצלחת, וכמו חייל מצטיין בצבא חזק ומנצח.

במעשה הבאת הביכורים אנו מבטאים את הודאתנו לבורא עולם, שקיים את הבטחתו לאבות להביא להם ולזרעם את ארץ ישראל. והנה אנו מבינים שיצאנו ממש מאבות האומה, אברהם יצחק ויעקב. איזה ייחוס! איזה עם! כמה אנו מוצלחים! וזכינו ממש שהבטחת ה' לאבותינו, לתת את ארץ ישראל, תתממש בנו ממש. איזו זכות יש לעם ישראל לקבל מתנה כזו מבורא עולם! איזו הצלחה! איזו שמחה כאשר זכינו שההבטחה והנבואה לאבות התממשה בנו ממש! וכל אחד מאתנו זכה באופן אישי ומיוחד לקחת חלק באותה ארץ, ולזכות, בחסד ה', בפירותיה. איזו מתנה מיוחדת לכל אחד מבורא עולם! איזו הצלחה![5] וכל זה, עוד לפני מימוש ההבטחות לעתיד לבוא.

וזהו מפתח חשוב כיצד אפשר שכל אחד מאתנו ישמח בחלקו. כאשר כל אחד מאתנו זוכר שהוא מזרעם של אברהם יצחק ויעקב, הוא מכיר בכך שהבטחתו של בורא עולם לתת להם את ארץ ישראל התממשה גם בו ממש ושהחיים שלו בארץ ישראל הם חלק ממימוש החזון הנפלא של עם ישראל. ה"חלק" שלך הוא חלק יחיד ומיוחד מתוך ההצלחה הגדולה והכללית של עם ישראל.

[1] דברים פרק כה פסוק יט.

[2] דברים פרק כו פסוק א.

[3] פירושי ראב"ע, "חזקוני".

[4] דברים פרק כו פסוק יא.

[5] על פי פירוש "חזקוני" על דברים פרק כו פסוק ג.