מידות הנפש ומוסרפרשת שבוע

פרשת "ויחי" – תנועה אחת טובה

כיצד בתנועה אחת טובה אפשר לעשות דברים גדולים ולהרוויח המון.

לעילוי נשמת: הרב חיים שמחה דגן ז"ל

כיצד בתנועה אחת טובה אפשר לעשות דברים גדולים ולהרוויח המון.

לאחר פטירתו של יעקב אבינו יצאו בניו, יחד עם מצרים רבים שהתלוו אליהם, למסע לחברון על מנת לקבור את יעקב אבינו במערת המכפלה. במהלך המסע הם הגיעו למקום, שנקרא גורן האטד, ושם הם ערכו מספד גדול. ואז ראו אותם כנענים, ואמרו: "אבל כבד זה למצרים"[1].

ורבותינו שאלו, שלא מצאנו מקום שנקרא גורן האטד. ובנוסף, מדובר בסתירה לכאורה, שכן גורן משמעותו מקום שמרכזים בו תבואה, ואילו אטד משמעותו קוצים, ולא עושים מקוצים גורן. אלא, הכוונה היא שאותם כנענים היו ראויים להיות נרמסים כקוצים, בשל מעשיהם. אך מכיוון שהם הצביעו על ארונו של יעקב אבינו, ואמרו: "אבל כבד זה[2] למצרים" הם זכו לשכר גדול של הצלה מפורענות, ולקיום, בבחינת גורן. האטד הפך לגורן[3].

ומהי הזכות הגדולה בהצבעה על ארונו של יעקב אבינו?

כאשר אותם כנענים ראו את האבל הגדול, שעשו בניו של יעקב אבינו והמצרים, הם התרשמו מכך מאוד, והתעוררה בהם הזדהות עם האבל והצער על פטירתו של יעקב אבינו. הם השתתפו באבל על הצדיק, והפכו את מעשיהם, לפחות לשעה. אותה תנועת יד טובה לעבר ארונו של יעקב אבינו הייתה גמילות חסדים, שהגדילה את כבודו של הצדיק[4].

ומכאן נלמד שלפעמים, מספיקה תנועת יד אחת או מבט עין אחד כדי לחזק מישהו או כדי לעודד אותו. וזה דבר גדול. ועל אחת כמה וכמה שגדול שכרם של ישראל, שגומלים חסדים בידיהם וברגליהם.

[1] בראשית פרק נ פסוק יא.

[2] דכל מקום שנאמר "זה" מורה באצבע. פירוש עץ יוסף על מדרש רבה.

[3] מדרש בראשית רבה פרשה ק,ו.

[4] ואמנם, מצאנו שכאשר יצא מסע הלווייתו של יעקב אבינו לחברון הלכו המצרים לפני בני יעקב, אך בדרך חזרה המצרים הוליכו את בני יעקב לפניהם, והסביר רש"י:  "אלא לפי שראו (המצרים) כבוד שעשו מלכי כנען שתלו כתריהם בארונו של יעקב נהגו בהם כבוד". כבוד גורר כבוד.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button