ישראלצבא

חתירה למגע

אברהם אבינו חתר למגע מול ארבעת המלכים. עלינו ללמוד ממנו.

להצלחת: עם ישראל , חיילי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון של עמו ישראל

לרפואת: כל החולים והפצועים מקרב עמו ישראל, להשבת השבויים והחטופים מקרב עמו ישראל לביתם

החתירה למגע הנה התקדמות לעבר האויב כאשר המגמה היא מפגש עמו למטרת ניצחון.

בשפה העברית "חתירה", במובנה המילולי, מתייחסת להתקדמות במים[1] או בעפר[2] ולא באוויר. ואם כן, מדוע אנו משתמשים בביטוי "חתירה למגע" על מנת לתאר את ההתקדמות לעבר האויב, שנעשית בדרך כלל, בהליכה או בריצה (דרך האוויר)?!

ייתכן שהתשובה היא, שהביטוי "חתירה למגע" רומז לנו, שעלינו להתקדם לעבר האויב למרות כל ההתנגדויות שיש להתקדמות זו.

על אילו התנגדויות מדובר? יש התנגדויות פיזיות – כגון אש האויב, כמות חיילי האויב, תנאי השטח ועוד. ויש גם התנגדויות יותר רוחניות, הנוגעות במצפונם של הלוחמים, אודות הצידוק המוסרי בלחימה ואודות הצידוק המוסרי של הצבא שלנו. כגון החשש שאולי "לא מגיע" לנו (באופן כללי) כל כך לנצח… או אולי "לא מגיע" לי (באופן פרטי) כל כך לנצח…[3].

למרות כל ההתנגדויות, עלינו לחתור למגע עם האויב על מנת לנצח, ממש כפי שעשה אברהם אבינו.

אברהם אבינו ראה את העוול, שעשו ארבעת המלכים, בכך שהם שיעבדו את חמשת המלכים. הוא גם הבין שהלקיחה בשבי של לוט אינה מקרית, אלא צעד מלחמה גדול נגד אמונתו של אברהם אבינו[4]. הידיעה של אברהם אבינו באמיתות דרכו ואמונתו בצדקת דרכו נתנה לאברהם אבינו את הכוח לחתור למגע מול ארבעת המלכים במשך מרחק כה גדול, תוך כדי שמירה רציפה על דריכות שיא, עד הגעה לניצחון. וזאת, למרות כל ההתנגדויות שהיו בדבר.

עלינו ללמוד מאברהם אבינו לחתור למגע עם האויב על מנת לנצח בסייעתא דשמיא.

 

[1]  ראה יונה פרק ב פסוק יג.

[2]  ראה בדברי הימים ב' פרק לג פסוק יג, ובדברי רבותינו על פסוק זה במסכת סנהדרין דף קג עמוד א.
וראה גם ביחזקאל פרק ח פסוק ח

[3] ויש גם חששות אחרים, העולים בדורנו אנו. וראה באגרת תימן לרמב"ם שכתב, שחלק מאויבינו מעוניינים לנצח אותנו ואת תורתנו באמצעות כח הזרוע, וחלק מאויבינו עושים זאת באמצעות טענות וקושיות על דרכנו. ואלה ואלה לא יצליחו, כפי שאמר הנביא: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי וכו' " (ישעיה נד,יז). וראה שם בהמשך הדברים, שיש אויבים שעוד הגדילו לעשות מהנ"ל.

[4]  ראה מדרש בראשית רבה פרשה מב,א מב,ז .

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button