לעילוי נשמת: יוסף בן משה ורחל ז"ל (נלב"ע י"ח כסלו תשפ"ג)
לרפואת: ניסים אוריאל בן רחל בתוך שאר חולי ישראל
בשלב הראשון של יציאת מצרים התקבצו אבותינו ברעמסס, ומשם הם המשיכו אל סוכות – "על כנפי נשרים". כאשר אנשים מתקבצים ומתאחדים בשל מטרה משותפת – יש בכך עוצמה.
בפסח, כך ידוע, אנו מספרים על יציאת מצרים. בתורה, מתוארים השלבים הראשונים של יציאת מצרים במילים: "ואשא אתכם על כנפי נשרים"[1]. בשלב הראשון, התקבצו אבותינו מכל רחבי ארץ גושן אל רעמסס ומשם הם המשיכו, במסע ארוך, אל סוכות[2].
ברור הדבר, שדרוש זמן רב על מנת לגרום למיליוני אנשים לבצע את פעולות אלו, אך ביציאת מצרים הדבר ארך רק מספר שעות – "על כנפי נשרים"[3].
מילים אלו, מבטאות מהירות גדולה של הפעולות, אך לעניות דעתי, טמונה בהן גם מעלה גדולה של עמנו. חכמינו מספרים, שלמרות שהיה קשה מאוד במצרים, רבים מקרב עמנו לא רצו לצאת משם, מפני שהם העדיפו את חיי הקושי והעבדות, שהיו מוכרים להם במשך עשרות שנים, על פני לקיחת האחריות, שמחייבת החירות[4]. בסופו של דבר, למרות הקשיים, עמנו הזדהה עם מטרת היציאה ממצרים, התקבץ ברעמסס, ויצא למדבר הגדול, בדרך אל ארץ ישראל. הנכונות של עמנו לעלות על ה"נשר" הייתה מעלתו הגדולה.
על העוצמה שיש בהתקבצות, אפשר ללמוד דווקא מהשלבים הראשונים של ירידת מצרים. מסופר שעשרת אחיו של יוסף ירדו למצרים על מנת לקנות אוכל, אך הם גם חיפשו את אחיהם על מנת להשיבו אל ביתו. לכן, הם נכנסו למצרים דרך עשרה פתחים שונים, ואז הם התקבצו באחד השווקים. כאשר הבחינו בכך המצרים הם האשימו אותם בריגול. ומדוע? כאשר אנשים באים ממקומות שונים ומתאחדים – זה מלמד על כך שיש להם מטרה ורעיון שמאחדים אותם. התאחדות זו מבטאת עוצמה, שממנה חששו המצרים[5].
וזו הייתה גם המעלה של עמנו ביציאת מצרים. המהירות יכולה לשכלל את המטרות, אך לא תמיד ליצור אותן. ה"נשר" מוליך אותנו לארץ ישראל – אבל צריך לרצות ולהיות מוכנים לעלות על גבי כנפיו: "על כנפי נשרים".
[1] שמות פרק יט, פסוק ד
[2] שמות פרק יב פסוק לז
[3]רש"י על שמות פרק יב פסוק לז ועל פרק יט פסוק ד.וראה בפירוש בעל החזקוני על ספר שמות פרק יט פסוק ד.
[4] ראה רש"י על ספר שמות פרק י פסוק כב ועל פרק יג פסוק יח.
[5] ראה בראשית פרק מב פסוקים ה-יד, ובפירוש רש"י על פסוקים יב-יד.
