מועדיםפרשת שבוע

פרשת "דברים" : בכיה לדורות – גם זו לטובה

משה רבינו לא נכנס לארץ ישראל בשל חטא המרגלים. הכיצד?! מהי בכייה של חינם? הבכייה לדורות מתקנת את הבכייה של חינם. בכייה לדורות – אך לא לנצח!

משה רבינו לא נכנס לארץ ישראל בשל חטא המרגלים. הכיצד?! מהי בכייה של חינם? הבכייה לדורות מתקנת את הבכייה של חינם. בכייה לדורות – אך לא לנצח!

בתחילת ספר "דברים" משה רבינו מדבר אל כל ישראל, ומזכיר להם את הקורות אותם מיציאת מצרים עד הגיעם לפתחה של ארץ ישראל, גם את הדברים הטובים שהם עשו וגם את הדברים הפחות טובים שהם עשו, וזאת על מנת ללמוד מן העבר כדי לתקן בעתיד.

אחד הדברים הראשונים, שמשה רבינו מזכיר לעם ישראל, הוא החטא המכונה בשם "חטא המרגלים"[1]. בשנה השניה לשהותם של עם ישראל במדבר סיני נשלחו שנים עשר אנשים, איש אחד מכל שבט, על מנת לתור את ארץ ישראל וללמוד מהי הדרך הטובה ביותר לכבוש אותה. אולם, כאשר אותם אנשים חזרו משליחותם, עשרה מהם סיפרו בגנותה של ארץ ישראל והפחידו את העם בספרם, שבארץ ישראל נמצאים עמים חזקים מאוד וגם ענקים. עם ישראל קיבל את דבריהם של אותם עשרה, וסירב לעלות לארץ ישראל.

בשל אותו עוון נגזר על עם ישראל לנוד במדבר במשך ארבעים שנה, וכל הגברים מגיל עשרים עד גיל שישים שנה (למעט יהושע בן נון וכלב בן יפונה) מתו באותם ארבעים שנה, ולא זכו להיכנס לארץ ישראל. באמצע סיפור "חטא המרגלים", בספר "דברים", מופיע פסוק שאותו אומר משה רבינו: "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם"[2]. אור החיים הקדוש מעיר, שלכאורה פסוק זה תמוה ביותר, שהרי משה רבינו לא היה מן החוטאים ב"חטא המרגלים", ואם כן, מדוע מן פסוקי התורה משתמע לכאורה שמשה רבינו לא נכנס לארץ בשל חטא המרגלים?!

אור החיים הקדוש מתרץ, שאמנם משה רבינו לא חטא בחטא המרגלים, אך הוא אכן לא נכנס לארץ ישראל בשל חטא המרגלים! הכיצד?! כתוב בתורה, שעם ישראל בכה בלילה, שלאחר שוב המרגלים ממסעם לארץ ישראל: "ויבכו העם בלילה ההוא"[3].
הבכייה הייתה בשל פחדם להילחם נגד העמים החזקים שבארץ ישראל, ועל רצונם לכאורה לחזור למצרים. ורבותינו ביארו שאותו לילה ("בלילה ההוא") היה ליל ט' באב, ובשל אותה בכיה אמר הקדוש ברוך הוא: "אתם בכיתם בכיה של חנם לפני ואני קובע לכם בכיה לדורות"[4]. באותו ליל ט' באב, ליל "חטא המרגלים", הוטבע פגם בעם ישראל, שהוא השורש לכל הדברים הרעים, שאירעו לעם ישראל בכל ימות ט' באב במהלך ההיסטוריה. פגם זה התפתח והתפרץ גם בחורבן בית ראשון וגם בחורבן בית שני, וגם בשאר המאורעות הקשים, שאירעו לעם ישראל בימי ט' באב, והוא שורש ה"בכיה לדורות".

וידוע, שאם משה רבינו היה נכנס לארץ ישראל ובונה את בית המקדש – בית המקדש לא היה נחרב לעולם בשל זכותו של משה רבינו[5]. ואם משה רבינו היה נכנס לארץ ישראל – כיצד הייתה מתקיימת גזירת ה"בכיה לדורות"?

כתוב בספר תהילים[6]: "מזמור לאסף א-להים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך". ושואלים, מה שייך לומר "מזמור" על: "באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך"?! הרי, זוהי קינה ולא מזמור?! אלא, יש כאן תקוה. הקדוש ברוך הוא כילה את חמתו על העצים ועל האבנים, כלומר על בית המקדש, ולא על עם ישראל[7], ולכן שייך לומר "מזמור".

ראינו, שאם משה רבינו היה נכנס לארץ ובונה את בית המקדש – הוא לא היה נחרב לעולם. אולם, בשל הפגם שהוטבע בעם ישראל ב"חטא המרגלים" גלוי היה לפני הקדוש ברוך הוא שישראל עתידים לחטוא, ולהתחייב בחורבן. אך מכיוון שאי אפשר היה להחריב את בית המקדש היה צריך, חס ושלום, להחריב את עם ישראל. ולכן, הקדוש ברוך הוא מנע את כניסתו של משה רבינו לארץ ישראל בשל חטא המרגלים, על מנת שתהיה אפשרות להחריב "רק" את בית המקדש ולא את עם ישראל. ויש כאן בשורה טובה וגדולה לעם ישראל, שלמרות החטאים הגדולים שלו יש בו תמיד תקוה, ולכן אין הוא כלה לגמרי חס ושלום. ולאחר החורבן הוא עתיד להצמיח ענפים ופירות חדשים, ולזכות ולבנות את בית המקדש השני וגם את השלישי במהרה בימינו אמן[8].

ראינו כי בתשעה באב עם ישראל בכה בכיה של חינם. מהי פירושה של בכיה של חינם? המילה "חינם" בנויה מהמילה "חן".
כאשר מישהו מוצא חן בעיניך – אתה מעניק לו ללא ציפייה לתמורה. כאשר אדם מתאמץ על מנת להשיג דבר מה והמאמצים אינם מעלים פרי – אומרים שהמאמצים היו לחינם. בדיעבד, התברר שלמאמצים שנעשו לא הייתה סיבה טובה, שכן הם לא הניבו תוצאות. כך גם "בכיה לחינם" פירושה בכיה ללא סיבה "טובה". והרי, היו סיבות מדוע עם ישראל בכה בליל תשעה באב – הפחד מן העמים החזקים (ובפרט הענקים) ומן האתגרים הקשים, שעתידים להתייצב בפניהם בעת כיבוש הארץ?! נכון, אבל אלה לא היו סיבות "טובות". וכפי שלפעמים אנו אומרים לילד, שמתרץ ומסביר מדוע הוא הרביץ לילד אחר: "זו לא סיבה!". היצר הרע נקרא "חינם"[9] מפני שהוא גורם לנו לחטוא מבלי שיש סיבות ותמורות אמיתיות לחטאים. הרבה פעמים אנו חושבים שיש סיבות טובות מדוע אנו כל כך כועסים או מדברים בגנות אנשים אחרים, אבל לאחר שחולף מעט או הרבה זמן אנו מבינים שהכול היה לחינם. היצר הרע מטעה אותנו לחשוב שיש סיבות טובות לחטוא: תענוג, קנאה, גאוה, כבוד, כעס וכו', ואנו באמצעות התורה, צריכים לדעת כיצד להתגבר עליו וכיצד לאזן את המידות שלנו. וכפי שאמרו חכמינו[10] :"איזהו גיבור הכובש את יצרו" – "כובש" ולא "הורג"[11]. אנו צריכים לדעת כיצד לנהל את היצרים שלנו ולכוונם, ולא שהם ינהלו אותנו ויכוונו אותנו.

ובעקבות ה"בכיה של חינם" קיבלנו "בכיה של דורות". בעקבות הבכייה ללא סיבה בליל תשעה באב קיבלנו בכיה שיש לה הרבה סיבות אמיתיות[12] – חורבן בית המקדש הראשון והשני, ושאר הדברים הרעים, שאירעו לעם ישראל בימות תשעה באב במשך הדורות. על פניו, נראה שה"בכיה לדורות" הנה עונש על ה"בכיה של חינם". אבל, אפשר לראות את ה"בכיה לדורות" גם כתיקון ל"בכיה של חינם", וכפי שנאמר[13] שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. ומשמע שהאבלות היא זו שמובילה לשמחה. אדם בוכה ומתאבל כאשר מתרחש דבר בניגוד רצונו או שיש משהו, שמכאיב את גופו או את נפשו. עם ישראל בכה כי הוא לא רצה את ארץ ישראל, ולכן התיקון יבוא כאשר עם ישראל יבכה מפני שהוא רוצה את ארץ ישראל. עם ישראל בכה מפני שכאב לו שהוא נכנס לארץ ישראל, ולכן התיקון יבוא כאשר עם ישראל יבכה מפני שכואב לו שהוא לא נמצא בארץ ישראל. יום תשעה באב הוא יום של בכיה, וההלכה קבעה לנו דברים רבים, שעלינו לעשות ביום זה ובימים שלפניו או שיש להימנע מלעשותם רק על מנת שלא נסיח את דעתנו מן האבלות ביום זה[14]. וזהו התיקון העיקרי של יום זה, כי רק מי שידע ויבין שחסרים לנו בית המקדש ומעמדו האמיתי של עם ישראל, שמוביל את כל העולם כולו לאמונה האמיתית ולדרך הטובה, רק הוא ירצה באמת להשלים את חיסרון זה. אדם שלא מבין שחסר לו – כיצד ירצה וישלים את חסרונו?![15]

ולכן, הבכייה הנה רק לדורות ולא לנצח, מפני שבסופו של דבר, הבכייה שעם ישראל בכה במשך הדורות הרבים מאז החורבן היא זו שמתקנת ומובילה אט אט להשלמת החיסרון.

יהי רצון שדורנו זה יהיה הדור האחרון בשרשרת ה"בכיה לדורות" והדור הראשון שזוכה ורואה בבנינו של בית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו אמן.

[1]  ספר דברים פרק א פסוקים כב-מו.

[2]  ספר דברים פרק א פסוק לז.

[3]  ספר במדבר פרק יד פסוק א.

[4]  מסכת תענית דף כט עמוד א.

[5]  על פי מסכת סוטה דף ט עמוד א.

[6]  מזמור עט פסוק א.

[7]  איכה רבתי פרשה ד פיסקה יד.

[8]  על פי פירושו של אור החיים הקדוש על ספר דברים פרק א פסוק לז ופרק ג פסוק כג, ועל ספר במדבר פרק כ פסוקים ז-יג. ומה שמשתמע מהתורה. שמשה רבינו לא נכנס לארץ בשל מי מריבה (במדבר כ,ז-יג), יש לומר ששם הייתה אפשרות לתיקון חטא המרגלים ואז משה רבינו היה נכנס לארץ. ראה בסוף פירושו של אור החיים הקדוש על ספר דברים פרק א פסוק לז.

[9]  ראה ספר ישעיה פרק נב פסוק ג, ובפירושו של רש"י במקום. וראה במסכת סנהדרין דף צז עמוד ב.

[10] מסכת אבות פרק ד משנה א.

[11] ראה "ארחות צדיקים", שער התשובה, דיבור המתחיל "תשובת הגדר כיצד?".

[12] ראה איכה רבתי פרשה א פיסקה כג, שם מופיע המאמר באופן קצת שונה: אמר ר' שמעון בר יוחאי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אתם בכיתם בכיה של תפלות סופכם להיות בוכים בכיה של ממש.

[13] מסכת תענית דף ל עמוד ב. וראה בספר ישעיה סו,י ובמפרשים במקום. ונפסק בשלחן ערוך אורח חיים סימן תקנד סעיף כה.

[14]  ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן תקנא סעיף ג ומשנה ברורה אות כא, סימן תקנד סעיף כב ומשנה ברורה

אות מג, סימן תקנט סעיף ה.

[15]  מעין הקדמה, פיסקה ג לספר "מוסר אביך", לרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. וראה בסוף ספר הכוזרי מאמר חמישי פיסקה כז.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button