פסח – לשנה הבאה בארעא דישראל

לעילוי נשמת: מרת מרים בת שלום וחממה ז"ל. נ.ל.ב.ע. בתאריך י' ניסן תשפ"ב

לרפואת: שירה בת סיוון בתוך שאר חולי ישראל

ביאור קטע ההגדה: לשנה הבאה בארעא דישראל. מדוע רק המילים "לשנה הבאה" בקטע זה, נכתבו בלשון הקודש? לשְנות (שי"ן בשווא נח) ולשָנות (שי"ן בקמץ) לטובה.

בפסח אנו מציינים בעיקר את יציאת מצרים, שהייתה שלב מהותי והכרחי בהתהוותו ולידתו של עם ישראל לדורותיו.
אולם, אין אנו "מסתפקים" בכך, שהרי אם יצאנו ממצרים עלינו לדעת לאן עלינו להיכנס.

בתחילת ההגדה ישנו קטע קצר המנוסח בשפה הארמית:

הא לחמא עניא (זהו לחם העוני (המצה))…

השתא הכא (השנה/עכשיו כאן). לשנה הבאה בארעא דישראל (בארץ ישראל).

השתא עבדי (השנה/עכשיו עבדים). לשנה הבאה בני חורין.

מעניין לראות שכל הקטע הזה מנוסח בארמית מלבד שתי מילים: "לשנה הבאה"[1].

בלשון הקודש "שנה" פירושה לחזור. כדור הארץ הקיף עוד פעם את השמש, וכך עברה לה עוד שנה.
אולם, ל"שנה" יש גם משמעות, לכאורה הפוכה, של שינוי וחידוש.

על מנת להתקדם ולהגשים את תקוותינו עלינו, מצד אחד, לשמור על הישגנו עד כה ולהתמיד במאמצינו, ומצד שני לדעת כיצד להשתכלל ולהשתפר בכל תחומי החיים. שינוי – קל יותר לעשות, אך שינוי לטובה – זה קצת יותר קשה.
ה"לשנה הבאה" מחברת בין מצבנו עכשיו ובין תקוותינו לעתיד: גם לשְנות (שי"ן בשווא נח) וגם לשָנות (שי"ן בקמץ) לטובה[2].

גם בימינו, שזכינו לחיות במדינת ישראל, התקווה והברכה: "לשנה הבאה בארץ ישראל" איננה דבר המובן מאליו.
אנו משקיעים המון בהגשמת חזון זה. על מנת להגשים את חזון זה עלינו כל הזמן לשמר, לאחוז ולהתמיד בטוב שקיים בנו, אך גם למצוא את הכוח לשכללו ולשנותו לטובה גדולה יותר.

(הדברים נכתבו על בסיס דברי המהר"ל).

[1] מהר"ל, ספר גבורות ה', סוף פרק נא.

[2] על פי דברי המהר"ל בספר גבורות ה' סוף פרק נא.