מידות הנפש ומוסרפרשת שבוע

פרשת "פינחס" – חיים

כיצד מפספסים חיים וכיצד זוכים לחיים.

לרפואת: אברהם אלברטו בן מרים בתוך שאר חולי ישראל

כיצד מפספסים חיים וכיצד זוכים לחיים.

 

בפרשת "פינחס" מונים את עם ישראל טרם הכניסה לארץ, ובסוף המניין מצוין שכבר מתו כל האנשים, אשר נמנו במניין הראשון של עם ישראל במדבר סיני, וזאת עקב חטא המרגלים[1]. כלומר, כל הנמנים עכשיו ראויים לחיים, ולהיכנס לארץ ישראל. אולם, אם נעיין בפרשות התורה, נגלה שכבר לפני שתי פרשות, בפרשת "חקת"[2], מצוין שכבר כלו מתי מדבר, וכפי שפירש רש"י: כל העדה. עדה השלמה שכבר מתו מתי מדבר, ואלו פרשו לחיים.

ואם כן, מדוע התורה חוזרת על כך גם בפרשתנו?[3]

בין שני הפעמים, שבהם מצוין שכבר כלו מתי מדבר, חטאו מעם ישראל בחטא בעל פעור, ובשל כך מתו 24 אלף מעם ישראל, ויש אומרים שאף יותר[4]. אותם 24 אלף היו ראויים לחיים ולהיכנס לארץ ישראל, אך לצערנו הם פספסו את החיים שניתנו להם, עקב מעשיהם: "כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה'…"[5]. ואילו שאר עם ישראל, אשר זכו להיות דבקים בבורא עולם זכו לחיים, ולהיכנס לארץ ישראל: "ואתם הדבקים בה'… חיים כלכם היום"[6].

ומכאן לומדים שלא די להיות ראוי לחיים, אלא צריך להיזהר מלפספס אותם, ולהשתדל לזכות בהם.
אמנם, כלו מתי מדבר, אבל יש כאלה שפספסו את המתנה שניתנה להם, ולא זכו להיכנס לארץ ישראל.
וכיצד משתדלים לזכות בחיים? להיות דבקים בה'[7].

 

[1] במדבר פרק כו פסוקים סד-סה.

[2] במדבר פרק כ פסוק א. ובמדרש למדים זאת מפרק כ פסוק כב.

[3] אם כי, ניתן לומר שבפרשתנו הדבר מצוין במפורש, ואילו בפרשת "חקת" הדבר מצוין ברמז.

[4] במדבר פרק כה פסוק ט.

[5] דברים פרק ד פסוק ג.

[6] דברים פרק ד פסוק ד.

[7] ראה פירוש חזקוני על ספר במדבר פרק ד פסוקים ג-ד.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button