יום הכיפורים – לבחור גם על העבר

לעילוי נשמת: אברהם אלברטו בן שועה ז"ל

להצלחת: ישראל, לשמירה על החטופים ולישועתם

יש לכל אחד את הכוח לבחור בטוב או ברע. כוח הבחירה ניתן לנו גם על מה שכבר קרה בעבר! ובכלל זה, לבקש סליחה ולסלוח.

על פי היהדות, לאדם יש את כוח הבחירה בין טוב לרע. וכפי שנאמר בתורה[1]: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" כלומר, האדם הוא הבריה היחידה בעולם ("הן האדם היה כאחד") שיש לו את כוח הבחירה ("ממנו לדעת טוב ורע"). אמנם, ישנם הרגלים וסביבה שמשפיעים עלינו, אך בסופו של דבר כוח הבחירה נמצא בידינו. ובפרט, בעשרת ימי תשובה חלה עלינו חובה לחפש את הטוב ולבחור בו, ולהרבות בבחירות כאלו על מנת להכריע את עצמנו ואת עם ישראל לכף זכות ביום הכיפורים[2].

בדרך כלל, מקובל לחשוב שכוח הבחירה מתייחס רק להווה ולעתיד, שכן העבר כבר התרחש. אולם, בורא עולם עשה נס וחסד, שיש בכוחנו לבחור גם לגבי העבר, באמצעות התשובה. כאשר אדם שב בתשובה על מעשה רע שהוא עשה, יש בכוחו לעקור מהמציאות את אותו מעשה הרע, גם אם מדובר במעשה שהנו לכאורה בלתי הפיך. וזהו הנס והחסד[3].

בכלל הבחירה בעבר היא בקשת הסליחה. עד יום הכיפורים חובה עלינו לבקש סליחה[4], גם כאשר עדיין לא הגענו להכרה האנושית שיש לבקש סליחה, או שעדיין לא הבשילו כל התנאים לפיוס באופן טבעי. אנו עושים זאת מפני שזו חובתנו כלפי שמיים, ויש בכך גם ביטוי להכרה עמוקה שלנו שיש השגחה עליונה, שמנהלת את המציאות, ולא בני האדם ושיקול דעתם. וכפי שבפסח אנו אוכלים מצות, וכפי שבסוכות אנו יושבים בסוכה כך ביום הכיפורים עלינו לבקש סליחה מזולתנו. ה"היכנעות" לצו השמיימי אינה מפחיתה מערך בקשת הסליחה, אלא אדרבא מעניקה לה תוקף וחשיבות.

בנוסף, בקשת סליחה בערב יום הכיפורים, כאשר המונים נוספים עושים זאת, מפחיתה את הבושה או את חוסר הנעימות לבקש סליחה, שהרי כולם מבקשים סליחה, וזוהי האווירה. וגם אם יוצא שבקשת הסליחה בתנאים כאלו אינה שלימה ומקיפה, מכל מקום, זוהי התחלה טובה. ולעיתים, כאשר קשה מאוד לתקן חטא ועוון בבת אחת, אפשר לעשות זאת בשלבים. עכשיו, אנו סולחים 30%, בהמשך נוסיף 20%, עד שבסופו של דבר החטא והעוון יירקבו וייעלמו.

ובכלל הבחירה בעבר היא גם המוכנות והיכולת שלנו לסלוח. ואדם שמסוגל לסלוח, גם אם הכאיבו לו ופגעו בו עמוקות, יזכה לכך שגם כאשר ידונו אותו תהיה עליו סנגוריה שגם הוא ראוי למחילה. מידה כנגד מידה[5]. וכאשר אנו סולחים לזולתנו ולכל עם ישראל אזי יש להם עכשיו פחות עוונות, ואין מקום לקטרג עליהם וממש בכך אנו מזכים את הרבים[6].

[1] בראשית פרק ג פסוק כב.

[2] הלכות תשובה לרמב"ם פרק ג הלכה ד, פרק ה.

[3] ספר "מסילת ישרים" לרמח"ל, פרק ד – "בדרך קנית הזהירות".

[4] הלכות תשובה לרמב"ם פרק ב הלכה ז, שו"ע אורח חיים סימן תרו.

[5] משנה ברורה אות ח, שער הציון אות ח.

[6] ספר הטורים אורח חיים סימן תרו.