פרשת "ויגש" – שלום ביחד

לרפואת: שמואל בן רחל, אפרים בן רחל ור' אייל מנשה בן סולטנה בתוך שאר חולי ישראל. לרפואת רות בת שרה גולדה בתוך שאר חולי ישראל

לעילוי נשמת: יגאל בן מרימה ז"ל

בתחילת פרשת "ויגש" יהודה מדבר באריכות עם יוסף, כדי שיסכים לשחרר את בנימין, עד שהוא מצליח לגעת בליבו של יוסף[1]. ויש לשאול, הרי לפני כן יהודה אמר ליוסף[2]: הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו". כלומר יהודה בעצמו הסכים לקבל את הדין, שכולם יישארו במצרים כעבדים, כולל בנימין. ואם כן מדוע בהמשך, כאשר לכאורה המצב "השתפר", ויוסף דרש שרק בנימין יישאר במצרים כעבד ואילו שאר האחים רשאים לחזור לארץ ישראל[3], יהודה משתדל כל כך לשחרר את בנימין?

יהודה ואחיו ידעו שאף אחד מהם לא לקח את הגביע, ושאין הם אשמים. ואם כן, מדוע התרחשה עליהם העלילה, שבנימין הואשם בלקיחת הגביע? הם חשו שבורא עולם פורע מהם על חטא קודם שלהם, של מכירת יוסף, ולכן כולם הסכימו להישאר כעבדים במצרים, למרות שאף אחד מהם אינו אשם בלקיחת הגביע. והנה, יוסף מסרב להצעתם, ודורש שרק בנימין יישאר במצרים. עכשיו הם מבינים שהם לא נתפסו על חטא קודם, ולכן הם עושים השתדלות אנושית כדי לשחרר את בנימין[4].

הסבר נוסף הוא שיהודה ואחיו הסכימו לקבל דין, שכולם שותפים בו, שכולם יהיו עבדים במצרים. אבל, לקבל דין, שמפרידים ביניהם, ואח אחד יישאר במצרים, והשאר יעלו לארץ ישראל, לזה הם אינם מסכימים. פירוד כזה בין האחים אינו שלום[5]. וזה תיקון של האחים, שלא הסכימו לפירוד נוסף ביניהם[6]. ויוסף עצמו, התכוון במעשיו ליצור תיקון, כדי שבהמשך יהיה באמת שלום אמיתי בין האחים[7].

[1] בראשית פרק מד פסוקים יח-לד.

[2] בראשית פרק מד פסוק טז.

[3] פסוק יז.

[4] פירוש אור החיים הקדוש על בראשית פרק מד פסוק יז.

[5] על פי מדרש בראשית רבה פרשה צב,ט.

[6] ומה שיהודה הסכים להתחלף עם בנימין ולהיפרד מאחיו, זה בלית ברירה.

[7] פירוש אשד הנחלים ואמרי יושר על המדרש.