לרפואת: רניאל בן מזל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רות בת שרה גולדה בתוך שאר חולי ישראל
לעילוי נשמת: אברהם אלברטו בן שועה ז"ל
בורא עולם שינה את שמו של אברהם אבינו כאשר הוא היה בגיל 99[1]: "ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך".'אברם' הנו אב לארם. זהו שם בעל משמעות גדולה וחשובה, אך בכל זאת היא מצומצמת לארם. ואילו, 'אברהם' הנו אב המון גויים – השפעה והקרנה לכל העולם כולו. אמנם, באב המון גוים אין את האות רי"ש, אבל מכיוון שהיא הייתה בשם הקודם, היא נשארה גם בשם החדש[2].
מה משמעות תוספת האות ה' בשם 'אברהם', ומה מקורה?
בורא עולם שינה גם את שמה של שרי ל-שרה. שרי – שררה בארם, שרה – שררה בכל העולם כולו[3]. ומכאן גם יצא שמו של ישראל, שגם הוא במשמעות של שררה[4]. ורבותינו הסבירו שהאות יו"ד (גימטריא 10) בסוף שמה של שרי הפכה לשתי אותיות ה' (גימטריא 5), אחת מהן נשארה בסוף שמה של שרה ואחת מהן עברה לאברהם אבינו[5].
הסבר נוסף הוא שטרם שינוי של אברהם אבינו הוא מלך על 243 איברים שבו, ואילו לאחר ששונה שמו ולאחר שהוא עשה ברית מילה בגיל 99 הוא זכה למלוך על עוד 5 איברים: שתי עיניים, שתי אוזניים וראש הגוייה (מקום המילה)[6]. בדרך כלל, קשה למלוך על העיניים והאוזניים כי הראיה והשמיעה הם דברים יותר רוחניים, והם קולטים מבלי שיש לנו יכולת לשלוט לחלוטין על מהות הקליטה. אבל, אברהם אבינו קיבל במתנה שליטה גם על איברים אלו, ועכשיו הוא מלך שלם, שמולך על 248 איבריו, כמניין גימטריא: 'אברהם'[7].
ויש עוד מספר לימודים שניתן ללמוד מכאן.
גם לאחר שמחדשים ומשתפרים חשוב לשמור ולהוקיר על הכוחות הטובים שפעלו עד עכשיו, כפי שהאות רי"ש נשארה בשמו של אברהם אבינו, וכפי שהאות יו"ד בסוף שמה של 'שרי' קיבלה "שיבוץ" אחר, מתאים ומכובד. לימוד נוסף הוא שרוב בני האדם אינם מולכים (לפחות לחלוטין) על העיניים ועל האוזניים שלהם, ולכן חשוב להשתדל להיות במגע במקומות, שבהם הם יקלטו מראות וקולות טובים וחיוביים.
[1] בראשית פרק יז פסוק ה
[2] פירוש רש"י
[3] בראשית פרק יז פסוק טו, מסכת ברכות דף יג עמוד א
[4] פירוש מהרש"א חידושי אגדות על מסכת ברכות דף יג עמוד א
[5] מדרש בראשית רבה פרשה מז,א, דעת רבי יהושע בן קרחה. ודעת רבי שמעון בן יוחאי במדרש שהאות יו"ד עברה לתחילת שמו של יהושע.
[6] מסכת נדרים דף לב עמוד ב
[7] פירוש מהרש"א חידושי אגדות על מסכת נדרים דף לב עמוד ב, פירוש מהר"ל בספרו "גור אריה"
