מועדיםמידות הנפש ומוסר

ראש השנה – לתקוע בשופר

התקיעה בשופר מאחדת בין שני הפכים. קול השופר מלמד אותנו שאפשר להשתפר. אחת הדרכים להשתפר היא להאמין שאנו יכולים וראויים להיות טובים יותר.

לעילוי נשמת: יאיר חי אליזרוב בן מלכה

התקיעה בשופר מאחדת בין שני הפכים. קול השופר מלמד אותנו שאפשר להשתפר.
אחת הדרכים להשתפר היא להאמין שאנו יכולים וראויים להיות טובים יותר.

 

אחת המצוות העיקריות בראש השנה היא מצוות התקיעה בשופר[1].

“תקיעה” – נעיצת דבר בחוזקה באופן שאי אפשר להזיזו ממקומו[2].

“שופר” – מלשון שפופרת, עצם חלול, שיש לו פתחים משני הצדדים[3].

ולכאורה, יש כאן שני הפכים. את ה”תקיעה” אי אפשר להזיז. ואילו, השופר עצמו הנו חלול ויש לו פתחים משני הצדדים, המאפשרים לאוויר, שנכנס אליו, לעבור מצד אל צד.

ואם כן, כיצד מצפים מאתנו “לתקוע” ב”שופר“?!

ביום יום, אנו משתמשים במילה “תקיעה” גם על מנת לתאר משהו שנע, אך אינו נע בקצב המצופה ממנו. כך למשל, כאשר תקועים בפקק. לכביש עצמו יש פוטנציאל לאפשר לכלי הרכב, שנעים על גביו, לנוע במהירות גבוהה, אך בשל עומסים וסיבות אחרות התנועה בפועל איטית מאוד. וכך גם בשופר. אנו מזרימים דרכו אוויר, אך בשל הפיה הצרה של השופר האוויר עובר בקצב איטי יותר (אם כי בלחץ גבוה), וכך נוצר קול השופר – ה”תקיעה”. האוויר עובר מצד אל צד בשופר, אך בקצב איטי יותר.

לפעמים, יש לנו תחושה שאנו יכולים להיות טובים יותר וליצור אווירה חיובית יותר מסביבנו. אך ישנן נסיבות, שגורמות לנו לקבע את התנהגויותינו ולחיות בתחושה של חיים בהילוך נמוך יותר וחוסר מימוש מלא של הטוב, שאצור בנו. קול השופר מלמד אותנו שאפשר להשתפר. אחת הדרכים להשתפר היא להאמין שאנו יכולים וראויים להיות טובים יותר, ופשוט להתקדם לעבר זה, כפי שזרם האוויר שבשופר זורם מהפתח הצר שלו ומגיע, בסופו של דבר, לפתח הרחב שלו[4].

לכל אחד מאתנו יש פתח רחב שאליו הוא מסוגל להגיע. וגם למי שחש “בסדר” עם עצמו, יש תמיד מקום להשתפר, ואז להבין שלפני כן הוא היה קצת “תקוע”.

יהי רצון שנזכה כולנו לשנה של השתפרות בכל תחומי החיים, הן ברמה הפרטית והמשפחתית, והן ברמה הציבורית והלאומית.

 

[1] באמת, עיקר המצווה הוא לשמוע קול שופר ולא לתקוע בשופר. והפוסקים אף הדגישו זאת. ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן תקפה סעיף ב משנה ברורה אות ד, ושלחן ערוך אורח חיים סימן תקפז. אלא, שיש לנו עניין במאמר זה להדגיש את עניין ה”תקיעה”.

[2] אולי, ניתן להביא אסמכתא מביאור הלכה על שלחן ערוך אורח חיים סוף סימן שיג, דיבור המתחיל: “דרכה להיות רפויה”.

[3] ר”ן, מסכת ראש השנה דף ו עמוד א בדפי הרי”ף, דיבור המתחיל: “וכתבו בתוס’ “.

[4] “מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה” (תהילים מזמור קיח פסוק ה). ראה בית יוסף בשם הר”ן בסוף סימן תקצ וכן במשנה ברורה בסוף אותו סימן.

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button