פרשת שבועתשובה ורצון

פרשת “תזריע” – האמת היא טובה

הלידה הוא מאורע משמח, ואם כן מדוע היולדת צריכה להביא קורבן חטאת?! כאשר בוחנים את התהליך בכללותו אזי ניתן להגיע לחקר האמת הטובה.

הלידה הוא מאורע משמח, ואם כן מדוע היולדת צריכה להביא קורבן חטאת?! כאשר בוחנים את התהליך בכללותו אזי ניתן להגיע לחקר האמת הטובה.

“אשה כי תזריע וילדה זכר”[1] – בדרך כלל, מן ההזרעה עד הלידה חולפים כתשעה חודשים. בפרשת “תזריע” מבואר שלאחר לידה של תינוק זכר היולדת טמאה במשך 7 ימים, ולאחר מכן יש תקופה של ימי טהרה. ובתום תקופות אלו היולדת צריכה להביא שני קורבנות: עולה וחטאת. ולכאורה, לידה הנה מאורע משמח של הבאת חיים חדשים, ואם כן מדוע היולדת צריכה להביא קורבן חטאת, שבדרך כלל מביאים אותו בגין חטא?!

בתלמוד מבואר[2] שכאשר היולדת כורעת ללדת היא קופצת ונשבעת שלא תזקק יותר לבעלה, בשל הכאבים והקשיים שבלידה. וגם אם היולדת לא נשבעה ממש, יש בתהליך הלידה מעין פירוד בין האיש והאשה, היפך מהמצב הרצוי בדרך כלל. ולכן, על היולדת להביא קורבן חטאת על מנת לכפר על כך, ועל מנת ולהשלים את החיסרון שהיה בתהליך הלידה.

ומדוע היולדת מביאה את קורבנה רק לאחר תקופה מסוימת מזמן הלידה ולא מיד לאחר הלידה? בתלמוד מבואר שהיולדת מתחרטת על השבועה או על הפירוד מבעלה רק לאחר תקופה מסוימת, ולכן רק לאחר שחולפת תקופה מסוימת והיא מתחרטת היא יכולה להביא את הקורבן.

ומדוע היא מתחרטת? כאשר מסתכלים נקודתית על הכאבים בזמן הלידה קשה מאוד להתמודד. אבל כאשר בוחנים את תהליך ההיריון כולו מגלים שהתהליך דווקא היה חיובי ומשמח, אלא שבמהלכו היו מספר נקודות קשות להתמודדות. רק כאשר חולף פרק זמן לאחר הלידה, יש לאשה יכולת לבחון את תהליך ההיריון בכללותו, ולא באופן נקודתי, ואז היא מתחרטת על דבריה בזמן הלידה ומביאה קורבן, ושבה להפנים שהחיבור עם בעלה הוא טוב.

ניתן ללמוד מסר דומה גם ממאמר רבותינו[3], שהאמת מקיפה את כל האותיות: האות אל”ף היא הראשונה באל”ף בי”ת, האות תי”ו היא האחרונה באל”ף בי”ת והאות מ”ם היא האות האמצעית[4] באל”ף בי”ת. רק כאשר רואים את כל התמונה ניתן להגיע לחקר האמת. והאמת – היא טובה!

 

[1]  ויקרא פרק יב. והדברים מתייחסים גם ללידה של תינוקת נקבה, אלא שלגבי נקיבה יש פרקי זמן של טומאה ושל טהרה ארוכים יותר.

[2]  מסכת נדה דף לא עמוד ב, מאמרו של רבי שמעון בן יוחי. וראה בחידושי אגדות למהר”ל.

[3]  מסכת שבת דף קד עמוד א. וראה בחידושי אגדות למהר”ל.

[4]  כאשר מסדרים את כל האותיות, כולל האותיות הסופיות, לפי הסדר: …י כ ך ל מ ם נ… אזי האות מ’ הנה האות האמצעית.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button