אמונה ובחירהפרשת שבוע

פרשת “שמיני” – חסידה

מדוע החסידה נקראת בשם זה? לשון חסד, לשון לבן. החסיד צריך לסבול בושה ולהתגבר על הבושה.

לרפואת: יוסף בן עזיזה בתוך שאר חולי ישראל

להצלחת: בצלאל בן סמדר

מדוע החסידה נקראת בשם זה? לשון חסד, לשון לבן. החסיד צריך לסבול בושה ולהתגבר על הבושה.

בפרשת “שמיני” כתוב[1] שהחסידה אסורה באכילה. ומדוע קוראים לחסידה בשם זה?

יש מסבירים שחסידה זה מלשון חסד, שלחסידה יש טבע שהיא מחלקת את מזונותיה עם חברותיה, ולכן היא נקראת בשם זה[2].

ותרגום אונקלוס כתב שחסידה היא “חוריתא”, כלומר צבע לבן. ובספר אורחות צדיקים (שער הבושה) הסביר על פי תרגום אונקלוס, שהחסיד נקרא בשם זה על שם הבושת, כי חסיד לשון לבן, שהרי מי שמתבייש פניו הופכות להיות לבנות. והחסיד צריך לפעמים לסבול בושה כאשר הוא דבק בדרכו ומקיים את התורה, וכן לפעמים הוא צריך להתגבר על הבושה על מנת לדבוק בדרכו ולעשות מצוה.

ומעניין שבתחילת פרשת “שמיני” אנו מוצאים את התממשות הסברים אלו לגבי אהרן הכהן, שנקרא חסיד בתורה: “תמיך ואוריך לאיש חסידך[3].

בתחילת פרשת “שמיני” כתוב שאהרן הקריב קורבנות לרגל הקמת המשכן, ומשה רבינו אמר לו: “קרב אל המזבח”[4]. אהרן התבייש להתקרב למשכן ולהקריב את הקורבנות מפני שלנגד עיניו עמד הפגם שהוא עשה במעשה העגל, וחשב שפגם זה מעכב את קבלת עבודתו. ולכן, משה רבינו אמר לו להגיס את דעתו ולא להתבייש, ולא לחשוש מעיכובים, אלא להיכנס לעבודת הקורבנות: “קרב“, בזריזות, שהרי מעשיו רצויים לפני השם יתברך. ובהמשך, כתוב שמשה ואהרן נכנסו ביחד לאוהל מועד[5]. ומדוע? כאשר אהרן סיים להקריב את כל הקורבנות, וכבר נעשו כל המעשים הנדרשים להקמת המשכן, אך הוא ראה שהשכינה עדיין לא ירדה לישראל, הוא אמר למשה רבינו שהוא מתבייש ויודע שבגינו לא ירדה שכינה לישראל. ואז נכנסו שניהם לאוהל מועד וביקשו רחמים, ואכן ירדה שכינה לישראל.

ונמצא שלא קל להיות חסיד, ודרושים אמונה וביטחון על מנת לא להימנע מלעשות מעשים טובים ועל מנת לא לחשוש מלעשות מעשים טובים.

[1] ויקרא פרק יא פסוק יט.

[2] מסכת חולין דף סג עמוד א, ופירוש רש”י על התורה.

[3] דברים פרק לג פסוק ח.

[4] ויקרא פרק ט פסוק ז, ויש לעיין בפירוש רמב”ן על הפסוק.

[5] ויקרא פרק ט פסוק כג, ויש לעיין בפירוש רש”י על הפסוק.

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button