מדוע שמות בנות צלפחד מופיעים בשני סדרים שונים בתורה? האם יש לכאורה ביוש לבת מבוגרת יותר שכולם יודעים שהיא חכמה פחות? בראיה כוללת – בנות צלפחד שקולות זו לזו. נכונות למיקום "נמוך יותר" לטובת הכלל – זוהי זכות ומעלה.
לפני הכניסה לארץ ישראל מתבצע מניין נוסף של הגברים מעל גיל עשרים שבעם ישראל, בין השאר, על מנת לחלק את הנחלות שבארץ ישראל לשבטי ישראל. ואז באות בנות צלפחד, מתוך חיבתן לארץ ישראל, וטוענות שאביהן מת במדבר ואין לו בן יורש, אלא רק בנות, ולכן הן באות בבקשה לקבל חלק בארץ. בעקבות כך, משה רבינו מקבל מהקדוש ברוך הוא את דיני הירושה והנחלה, ובהם כלול הדין, שאם אין לאדם בנים אלא רק בנות – שהן יורשות אותו. ובנות צלפחד זכו לכך שהקדוש ברוך אישר את דבריהן, ושנמסרו לעם ישראל דיני ירושה ונחלה.
בפרשת "פינחס" מופיעים שמות בנות צלפחד בסדר הזה[1]: מחלה, נעה, חגלה, מלכה, תרצה.
ואילו, בפרשת "מסעי", שגם בה מופיעים שמות בנות צלפחד, בדין נוסף שקשור לנחלה, הסדר הינו קצת שונה[2]: מחלה, תרצה, חגלה, מלכה, נעה.
רבותינו ביארו שפעם אחת הופיע סדר השמות בתורה לפי סדר חכמתן, ופעם אחת הופיע סדר השמות בתורה לפי סדר לידתן וגילן[3], ושינוי סדר השמות בא על מנת ללמד שבנות צלפחד היו שקולות זו לזו. ויש לשאול, אם אכן בנות צלפחד היו חלוקות זו מזו בחכמתן כיצד ייתכן שהן היו שקולות זו לזו?
ויש להוסיף ולשאול. אם נתבונן היטב בפסוקי התורה, נגלה שרוב שמות בנות צלפחד מופיע באותו סדר בכל התורה, ובעצם יש רק חילוף אחד בסדר השמות – בין שם הבת השניה (נעה) ובין שם הבת החמישית (תרצה), ולהיפך. ולפי הביאור שלמדנו, סדר אחד מסודר לפי סדר החכמה וסדר אחד מסודר לפי סדר הגילאים. ונמצא שהבת הצעירה ביותר היא דווקא השניה בגודל חכמתה, והבת המבוגרת יותר היא הפחותה בחכמתה ביחס לשאר אחיותיה. ויש לשאול אם אין בכך לכאורה מעין ביוש לאחת מהבנות[4], שכולם יודעים שלמרות גילה המבוגר, באופן יחסי, היא דווקא פחותה בחכמתה?
ננסה לתרץ תירוץ אחד לשתי השאלות.
ישנן מעלות נוספות מעבר למעלת החכמה[5]: יראת שמיים, מנהיגות, חריפות, נדיבות ועוד. ייתכן שאמנם מבחינת החכמה בת אחת גוברת על השניה, אך מבחינת מעלה אחרת דווקא הבת השניה גוברת על הראשונה, ונמצא שכולן, בסופו של דבר, שקולות זו לזו[6]. ואכן, נראה שלמעשה אנו בעיקר זוכרים את בנות צלפחד כיחידה אחת: "בנות צלפחד", שבשל חיבתן לארץ ישראל ובשל חוכמתן הן זכו לאישור דבריהן על ידי הקדוש ברוך הוא ולקביעת פרשה בתורה בזכותן. ואין אנו מבחינים בין הבנות, ואין אנו מתעניינים מי מביניהן היא חכמה יותר ומי מביניהן חכמה פחות. ואדרבא, נראה שה"נכונות" של הבת השניה להיות ממוקמת "רק" במקום החמישי מבחינת סדר החכמה, מורה על מעלתה ולא על פחיתותה. אין כאן בכלל ביוש, אלא זכות ומעלה.
כאשר אדם אינו מכיר את מקומו האמיתי – אזי גם הוא וגם סביבתו מפסידים מפני שעכשיו יש לפחות שני אנשים שאינם ממוקמים במקומם הנכון. וכאשר אדם "מסכים" למקם את עצמו במקום נמוך יותר לכאורה ביחס לחבריו, מפני שכך היחידה השלימה פועלת טוב יותר – זוהי זכות ומעלה בשבילו ובשביל כולם. כאשר אדם מכיר את מקומו האמיתי – כולם מרוויחים, וכולם שקולים זה לזה.
- במדבר פרק כז פסוק א. ↑
- במדבר פרק לו פסוק יא. ↑
- ויש חילוקי דעות איזה פסוק בתורה מתייחס לסדר חכמתן ואיזה פסוק בתורה מתייחס לסדר גילן. ראה רש"י על ספר
במדבר פרק לו פסוק יא, ופירוש אור החיים הקדוש על ספר במדבר פרק כז פסוק א. ↑ - כפי שבואר בהערה הקודמת, יש חילוקי דעות איזה פסוק מתייחס לסדר החכמה ואיזה פסוק מתייחס לסדר הגילאים. ↑
- וייתכן שבתורה מופיע דווקא סדר החכמה מפני ששאלתן של בנות צלפחד (לגבי הירושה והנחלה) נובעת מחכמתן. ↑
- מסכת בבא בתרא דף קכ עמוד א ; פירושי רש"י על ספר במדבר פרק כז פסוק א, פרק לו פסוק יא. ↑
