מידות הנפש ומוסרפרשת שבוע

פרשת "צו": אם על תודה – יקריבנו

מדוע המילה "יקריבנו" מופיעה דווקא ביחס לקורבן תודה? מי שמכבד את המלך ראוי לקירוב מיוחד מצדו.

להצלחת: עם ישראל, לשמירה על החטופים מעמו ישראל ולישועתם

לרפואת: הפצועים מעמו ישראל

בקורבן תודה נאמר[1]: "אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות…". וחכמים אמרו שהלשון: "יקריבנו" מופיעה רק ביחס לקורבן תודה, ולא בכל קורבן אחר. ולכאורה, המילה "יקריבנו" מיותרת, שהרי כבר כתוב "והקריב על זבח התודה", ואם כן מדוע היא מופיעה, ומדוע דווקא ביחס לקורבן תודה?

משל למלך, שבאו אליו קרובי משפחתו כדי לכבדו במתנות. בכל פעם שהודיעו לו משרתיו, שאחד מקרובי משפחתו בא לכבדו, המלך אמר להם לקבל ממנו את מתנתו. והנה, לפתע, הגיע אדם זר כדי לכבד את המלך. כאשר הודיעו המשרתים למלך על בואו של האורח הזר ביקש המלך שיתנו לאורח כסא כדי שישב עמו. קרובי משפחתו של המלך אמנם ראויים להוקרה על מתנתם, ואמנם המלך קיבל מהם את מתנתם, אך מכל מקום הם מחויבים לכבד את המלך, ולכן הם לא זכו לקירוב מיוחד מצד המלך. אבל, האורח הזר, שלכאורה אינו בא למלך מתורת חובה, אלא ליבו נדבו לכבד את המלך, הוא ראוי לקירוב מיוחד מצד המלך, ולכן המלך הושיבו על כסא לידו.

וכך גם לגבי מביא קורבן התודה. מכיוון שהוא לכאורה אינו מחויב להביא את הקורבן, בשונה מהמביאים קורבן בשל חטאם, אלא הוא מביא את הקורבן מנדבת ליבו כדי לכבד את בורא עולם – דווקא הוא ראוי לקירוב מיוחד מאת בורא עולם.

ודבר זה נרמז במילים: "אם על תודה יקריבנו", הכוונה היא "אם על תודה – יקריבנו", כלומר בורא עולם מקרב אליו במיוחד את מביא קורבן התודה[2].

[1] ויקרא פרק ז פסוק יא

[2] על פי מדרש ויקרא רבה פרשה ט,ד ומפרשי המדרש.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button