להצלחת: ישראל, לשמירה על החטופים ולישועתם
לרפואת: כל הפצועים והחולים מעמו ישראל
בימינו מקובל להחשיב יונה עם עלה זית בפה כסמל של שלום.
לאחר שפסק המבול, וחלפה תקופה, ונראו ראשי ההרים, וחלפו עוד ארבעים ימים שלח נח את העורב כדי לבדוק אם המים יבשו מעל פני האדמה. העורב לא חפץ בשליחות הזו, ולכן הוא לא התרחק מהתיבה, יצא מן התיבה וחזר אליה כמה וכמה פעמים[1]. ומדוע לא חפץ העורב בשליחותו? העורב טען שהן הקדוש ברוך הוא והן נח שונאים אותו. לטענתו, הקדוש ברוך הוא שונא אותו מכיוון שהוא הכניס לתיבה שבע זוגות של בעלי חיים טהורים, ואילו מן בעלי החיים הטמאים הוא הכניס רק זוג אחד לתיבה. וגם נח שונא אותו, שהרי מכל בעלי החיים שבתיבה הוא שלח דווקא אותו, ואם יתרחש לו אסון במהלך שליחותו אזי מין העורב ייכחד מן העולם. ועוד טען העורב שמא נח שלח דווקא אותו כדי שהוא יוכל להזדווג עם אשתו, העורבת. ונח השיב לעורב שהוא רשע, מכיוון שהעורב שימש עם זוגתו בתיבה, בניגוד לציווי, וזאת הסיבה שדווקא הוא נשלח למשימה. והוסיף נח להשיב, שעליו ועל בניו נאסר הזיווג עם נשותיהם, שבאופן כללי הן מותרות להם, אזי כל שכן שהוא לא ישמש עם העורבת, שהיא אסורה עליו[2].
לסיכום, העורב יצא מן הכלל ושימש בתיבה, וגם חשד ששונאים אותו, וחפצים ברעתו, ולכן הוא פספס את השליחות לבדוק אם יבשו המים מעל פני האדמה, ואת הזכות לבשר זאת לאנושות שנותרה לאחר המבול. לעורב הייתה אפשרות להירשם כסמל של שלום בעיני העולם, אך בגלל החשדנות שלו וחוסר הביטחון שלו בבורא עולם הוא פספס זאת.
לעומתו, היונה שבטחה בקדוש ברוך הוא, ועשתה את שליחותה במסירות וכראוי, זכתה להיזכר לעולם כסמל של שלום ושל מבשר טוב. וכיצד יודעים שהיונה בטחה בבורא עולם? בפעם השניה שהיא נשלחה מן התיבה היא חזרה עם עלה זית בפה, ולאחר מכן, בשליחות השלישית שלה, היא לא שבה לתיבה. היונה ידעה שכרגע יש בעולם רק עלי זית לאכול, ובכל זאת היא לא שבה לתיבה, מכיוון שהיא העדיפה לאכול מזון מר מידיו של בורא עולם, ולא מזון טעים, שנמצא בתיבה, מידיו של בשר ודם. המשענת של היונה היה בורא עולם.
ומכל מקום, גם לעורב שמורה נקודה טובה. הקדוש ברוך הוא אמר לנח שעליו לאפשר לעורב לשוב ולהיכנס לתיבה מכיוון שהעורב מוכן לשליחות נוספת בעתיד, להביא אוכל לאליהו הנביא[3]. "ויְשַלַח את העֹרב ויצא יצוֹא ושוֹב עד יבֹשת המים…"[4], "יבֹשת" – אותיות תשב"י[5].
[1] בראשית פרק ח פסוקים ה-ז.
[2] על פי מסכת סנהדרין דף קח עמוד ב ופירוש מהרש"א ח"א, מדרש בראשית רבה פרשה לג,ה-ו.
[3] מדרש בראשית רבה פרשה לג,ה , מלכים א' פרק יז פסוק ו.
[4] בראשית פרק ח פסוק ז.
[5] פירוש נחמד למראה על מדרש בראשית רבה פרשה לג,ה.
