לאחר המבול, יצאו נח, בניו ונשותיהם מהתיבה, וכן כל בעלי החיים, ואז נח הקריב קורבנות. ה' קיבל את הקורבנות, וכרת ברית עם נח, בניו והעולם, שלא יהיה עוד מבול בעולם, ולא תהיה עוד החרבה של כל העולם בשום צורה שהיא. והאות לברית זו היא הקשת בענן[1]. ומתי העולם נזקק לברית הזו? העולם נזקק לברית דווקא כאשר מעשי האדם מצדיקים ח"ו החרבה של העולם, והברית מבטיחה שגם במקרה כזה לא תהיה עוד החרבה של העולם. כלומר, לא תהיה פעולה לפי מלא מידת הדין, אלא בשילוב של מידת הרחמים[2].
ובספר תהילים נאמר[3]: "ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם". בדור המבול בורא עולם ישב על כסא דין: "ה' למבול ישב". וכלפי נח ובניו, וכן לאחר המבול בורא עולם עבר לשבת על כסא רחמים: "וישב ה' מלך לעולם"[4]. ויש לכך רמז נפלא באותיות הפסוק[5]. האות יו"ד מרמזת על בריאת העולם, שנברא בעשרה מאמרות. לאחר האות יו"ד באות האותיות כל"ם. כלומר, הפעולה בדור המבול הייתה לפי סדר האותיות: קודם בריאה (יו"ד), ולאחר מכן כליה (כל"ם) על ידי המבול. ולאחר המבול בורא עולם הפך את ההנהגה, ובמקום כל"ם, ישנה הנהגה של מל"ך: "וישב ה' מלך לעולם". ה' חפץ בקיום הברואים ובפריה ורביה של ישראל, ולהיות מלך עליהם. וגם אם מעשיהם יצדיקו ח"ו כליה של העולם, תשולב מידת הרחמים על מנת להנהיג את המציאות שלא במלא מידת הדין.
וזו הנהגה חשובה שכל אחד צריך לאמץ. גם כאשר "מגיע" למישהו עונש, צעקה, כעס, פיטורין וכו', אין לפעול לפי מלא מידת הדין. יש לזכור את הקשת בענן, ולשלב גם את מידת הרחמים.
[1] בראשית פרק ט פסוקים ט-יז.
[2] פירוש אור החיים הקדוש על בראשית פרק ט פסוק יא.
[3] תהילים מזמור כט פסוק י.
[4] על פי תרגום יונתן.
[5] על פי פירוש "בן יהוידע" על אגדות הש"ס מסכת זבחים דף קטז עמוד א.
