לעילוי נשמת: ר' אליעזר בן שמואל ירוחם הכהן ז"ל
להצלחת: עם ישראל. לשמירה על החטופים ולישועתם
"ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך"[1].
יש כאן ברכה שהאדם יהיה ברוך הן בשעת ביאתו לעולם והן בשעת יציאתו מהעולם[2].
וחכמינו הקבילו זאת לדברי שלמה המלך: "עת ללדת ועת למות"[3]. כלומר, כשם שהאדם נולד כשהוא נקי מהחטא כך גם כאשר הוא נפטר עליו להיות נקי מהחטא, ואשרי אדם שזוכה לכך. ואם כן, מה אדם זה הרוויח בחייו? כאשר אדם נולד בלא חטא, לכאורה אין זה בזכותו, אלא כך הוא נברא, כדף חלק. אבל, כאשר האדם נפטר לאחר שנים רבות, לאחר שעבר ניסיונות רבים בעולם הזה, והוא עדיין בלא חטא או שהוא חזר עליהם בתשובה אזי וודאי שהוא הרוויח בעצמו זכות גדולה, וזאת בנוסף למעשים הטובים שהוא עשה בעולם הזה.
והגישה ההפוכה לכך היא: "אכול ושתו כי מחר נמות"[4]. על פי גישה זו, זיכרון המוות דווקא גורם לאדם לאכול ולשתות כמה שיותר כדי להספיק להנות עד כמה שאפשר. חיים לפי גישה זו הם ללא מטרה וללא תכלית חשובה. בשביל זה חיים?! בשביל לאכול ולשתות?! ואילו, דעת חכמים היא שעל האדם לעשות תשובה יום אחד לפני מיתתו. כלומר, זיכרון המוות גורם לאדם להתכונן לקראתו מתוך הבנה שיש המשכיות לאדם בעולמות עליונים, ושיש לאדם מטרות נשגבות[5].
וחכמינו נתנו כדוגמא את משה רבינו, שהיה ברוך בבואו לעולם וגם בצאתו מהעולם, ולכן ראוי לברך כל אדם שיזכה להיות כמותו[6].
לאחר שנולד משה רבינו הוא הושם בתיבה במים. ואז בתיה, בתו של פרעה, מצאה אותו וחזרה בתשובה עקב כך, וכך משה רבינו קירב רחוקים כבר מיד לאחר לידתו. וביום פטירתו של משה רבינו הוא בירך את ראובן: "יחי ראובן ואל ימות"[7]. משה רבינו חשב איך לזכות ולתקן את ראובן, שנפטר עשרות שנים לפני כן, ופגם בכך שבלבל את יצועי אביו[8]. זהו משה רבינו, שכל חייו חשב ופעל כיצד לזכות את ישראל וכיצד להפיץ ברכה שלימות ותורה, גם לאלה שלא נהגו כלפיו כראוי[9].
ולקראת הימים הנוראים וראש השנה עלינו להקדיש מעט מחשבה מדוע אנו מבקשים ומתפללים לחיים. האם על מנת לזכות לעוד כמה שנים של אכילה, שתיה והנאות? האם זוהי התכלית שלנו?! אלא וודאי יש מטרה נשגבה יותר, כדי לזכות לברך לתקן ולעזור ככול שביכולתנו, ובכך להרוויח את העולם הזה ואת העולם הבא.
"ברוך אתה בבאך – בורכת כאשר באת לעולם, "וברוך אתה בצאתך" – תפקידך לעבוד על כך שתהיה מבורך בשעת יציאתך מהעולם.
[1] דברים פרק כח פסוק ו.
[2] מדרש דברים רבה פרשה ז,ה.
[3] קהלת פרק ג פסוק ב.
[4] ישעיהו פרק כב פסוק יג.
[5] על פי מדרש שמואל בשם הרב ר' משה אלשקאר ז"ל על מסכת אבות פרק שני משנה יב.
[6] מדרש דברים רבה פרשה ז,ד, פירוש עץ יוסף.
[7] דברים פרק לג פסוק ו.
[8] וראיתי פירוש שמשה רבינו התפלל על דתן ואבירם, שהיו משבט ראובן, ולמרות שהם חלקו עליו בתקיפות, הוא בירך אותם שיזכו לתיקון.
[9] על פי מדרש שמואל בשם הרב ר' משה אלשקאר ז"ל על מסכת אבות פרק חמישי משנה כ.
