להצלחת: ישראל, לשמירה על החטופים ולישועתם
לרפואת: רות בת שרה גולדה ור' אייל מנשה בן סולטנה בתוך שאר חולי ישראל
מכת דם נקראת כך מפני שהמים הפכו לדם, מכת צפרדעים נקראת כך מפני שבאו צפרדעים על המצרים, וכך לגבי שאר המכות, מלבד מכת ערוב, שלכאורה השם שלה אינו מלמד דבר ברור על מהותה.
מדוע מכת הערוב נקראת כך, ומה מהותה?
מכת הערוב הייתה בואן של מגוון חיות רעות על המצרים: אריות, זאבים, דובים, יתושים, צרעות וכו'. כלומר, ערבוב של חיות רעות באו על המצרים[1].
ומה מהותה של מכת הערוב?
המצרים באו בהמוניהם על ישראל, והיצרו להם בהרבה דרכים: שרי מיסים, נוגשים, שוטרים וכו'. לפעמים, לא מסתדרים עם צרה אחת או עם אדם אחד, אבל יש איזון, ומוצאים אוזן קשבת אצל מישהו אחר. אבל, המצרים רצו לחסום כל אפשרות של רגיעה ומנוחה מישראל, ולכן הציקו להם באמצעות מגוון של בעלי שררה[2]. ולכן, מידה כנגד מידה, באו עליהם סוגים שונים של חיות רעות, כדי שאם מצרי אחד ידע להתמודד מול חיה רעה אחת, תהיה חיה רעה אחרת, שמולה הוא לא יוכל להסתדר. הצרות באו על המצרים בהמוניהם.
הסבר נוסף. המצרים דרשו מישראל לצוד עבורם סוגים שונים של חיות רעות, כדי שהם יצטערו, ויצטרכו לצאת למקומות מרוחקים כדי לחפש ולמצוא את כל סוגי החיות, ובכך הם יתבטלו מפריה ורביה. ולכן, מידה כנגד מידה, בא מגוון של חיות רעות על המצרים כדי שהם יצטערו, ולא ימצאו מנוחה[3]. חיה רעה אחת לא תצליח להיכנס אל הבית, אבל חיה אחרת תצליח. המגוון הרחב של הצרות ושל החיות הרעות מקשה על אפשרות ההתגוננות, ומונע מנוחה.
ולמרות הערבוב שמכת הערוב, והעובדה שהחיות מהלכות ממקום למקום, עם ישראל ניצל ממכת הערוב, ואותן חיות רעות לא הגיעו אליו, וזה היה אות גדול על השגחתו של בורא עולם בארץ[4].
[1] מדרש שמות רבה פרשה יא,ב, תרגום יונתן בן עוזיאל, פירושי רש"י, ראב"ע.
[2] מדרש שמות רבה פרשה יא,ב, פירוש מהרז"ו. וראה בפירוש הרמב"ן על ספר שמות פרק א פסוק יא, שכאשר המצרים ראו שעם ישראל ממשיך להתפתח למרות המיסים, הם גזרו שכל איש מצרי, שיצטרך לעשות עבודה, תהיה לו רשות וממשלה לקחת מישראל אנשים כדי לעשות את עבודתו.
[3] מדרש שמות רבה פרשה יא,ג.
[4] פירוש רמב"ן על ספר שמות פרק ח פסוקים יח-יט.
