עצתו של בלעם נבעה משטות, ולכן חטא פעור התרחש בשטים[1], מקום שבו הם נתעסקו בדברי שטות[2].
שטות – כאשר מייעצים דברים שהם נגד השכל הישר והתועלת. לא חבל?! היה אפשר לפחות לשתוק, ולא לייעץ. בלעם יעץ להכשיל את עם ישראל בזימה מפני שהקדוש ברוך הוא שונא זימה, וכך ייענש עם ישראל. להכשיל את עם ישראל בזימה, זה אומר גם להכשיל את בנות מואב ומדין בזימה. ואז לכולם נגרם רע. מה ההיגיון בזה? שטות.
כאשר ראה בלעם שהוא אינו מצליח לקלל את עם ישראל הוא אמר לבלק: "לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים"[3]. ולכאורה, תמוה כיצד העיז בלעם לייעץ לבלק עצה נגד ישראל, שהרי ממש לאחר מכן הוא התנבא שלעתיד לבוא עם ישראל ייפרע ממואב: "ומחץ פאתי מואב"[4]. אלא, שיש לחלק את דברי בלעם לשני חלקים: "לכה איעצך", זו עצת בלעם להכשיל את עם ישראל בזימה, ומבחינתו אין לחשוש שעם ישראל יתנקם במואב מפני שידוע היה לבלעם שפורענות מואב תתרחש רק באחרית הימים: "אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים", ולא בימיהם של בלק ובלעם.
קודם לכן בלעם חיפש דברים רעים בישראל, כדי שהוא יוכל לקללם, ועכשיו הוא מייעץ להחטיאם ולייצר דבר רע בעם ישראל, וכך תחול הקללה. וזהו ההבדל הגדול בין נביאי ישראל ובין נביאי אומות העולם. נביאי ישראל מחפשים לעשות טוב הן לישראל והן לאומות העולם, ולמנוע מהם רע, ונביאי אומות העולם פורצים גדר, ובכך הם מביאים רע על כולם, מפני שאין הם מחפשים מהו רצון ה', אלא מחפשים כיצד למלא את תאוותם ורצונם[5].
ומצאנו שכבר במצרים יעץ בלעם נגד ישראל, להשליך את התינוקות ליאור (מים). הרי המצרים נשארו בחיים רק בגלל יוסף, וכך הם לא מתו בשנות הרעב, ואם כן כיצד הם יוכלו עכשיו להתחכם נגד ישראל?![6] שטות.
וגם אז הייתה מחשבה כיצד לייעץ דבר רע נגד ישראל מבלי שיהיה בכך נזק למצרים, שמפני שהם ידעו שהנהגת ה' היא מידה כנגד מידה, וכבר הובטח שלא יהיה יותר מבול בעולם, ולכן אין לחשוש לכאורה שהמצרים ייענשו במים. גם כאן בלעם מחפש כיצד למלא את רצונו של פרעה ושלו עצמו, ולא מחפש מהו רצון ה'.
לעומתו של בלעם, איוב שתק ויתרו ברח מפני שהם הבינו שאין זה רצון ה' להרע לעם ישראל, אלא שהם לא יכלו למנוע את תוכניותיו של פרעה[7].
בשני המקומות הללו העצות הרעות נבעו משטות, כדי למלא תאווה זמנית של היועץ ושל המלכים, פרעה ובלק.
ומכיוון שהדברים הם נגד השכל הישר, אזי מנסים לייעץ את העצות הרעות באופן שלא ייגרם נזק למי שמייעצים לו, והכל נעשה באופן פתלתול. אבל בסופו של דבר שום דבר לא יפעל נגד עצת ה'. להצדיק הטבעת תינוקות?! להצדיק זימה?! לא בא בחשבון, זה נגד התורה. וגם אם מישהו חושב שתצמח לו תועלת מזה, לבסוף הדברים יתהפכו נגד החורשים מזימה. צריך לחפש את רצון ה', ואז מצליחים.
[1] במדבר פרק כה פסוק א.
[2] מסכת סנהדרין דף קו עמוד א.
[3] במדבר פרק כד פסוק יד.
[4] במדבר פרק כד פסוק יז.
[5] על פי מדרש במדבר רבה פרשה כ,א.
[6] ראה מדרש שמות רבה פרשה א,ח: אמר להם (פרעה) שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם? אלולי
יוסף לא היינו חיים…
[7] על פי מדרש שמות רבה פרשה א.
