פרשת "בחקתי" – קוממיות

לעילוי נשמת: מרת רבקה בת צבי ז"ל

לעילוי נשמת: החייל היקר עירא יאיר בן טליה ז"ל

בסוף הברכות בפרשת "בחקתי" נאמר[1]: "ואשבר מטת (ניקוד חולם חסר) עֻלכם ואולך אתכם קוממיות". ממצב של ראש שמוט, ותחת עול, יש מעבר לקומה זקופה, ואפילו באופן כפול[2] בהשוואה למה שהיה בעבר (בארץ מצרים): "קוממיות".

ומצאנו מקבילה דומה, שכאשר יצאו בני ישראל ממצרים הם יצאו בקומה זקופה: "ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה"[3]. לכאורה, שני חלקי הפסוק הפוכים זה לזה, החלק הראשון מספר שפרעה מתגבר ורודף אחרי בני ישראל, והחלק השני מספר שבני ישראל, באותו רגע ממש, הם בני חורין ונמצאים בקומה זקופה.

הפסוק מלמד אותנו על הפער הגדול בין אופן יציאת בני ישראל ממצרים, בגבורה גדולה ומפורסמת המראה שפסקה יד מושל מעל בני ישראל, ובין המחשבות שעלו בראשו של פרעה לרדוף אחרי בני ישראל ולהחזירם למצרים. כמה חוסר הבנה של המציאות! וזאת מכיוון שה' חיזק את ליבו[4]. אולם, היו גם כאלה בקרב בני ישראל שלא הבינו את מצבם, עד כמה הם במצב של חירות וגבורה, ועדיין חששו מפרעה ומחייליו, ורק בהמשך, בקריעת ים סוף, הם הגיעו להכרה חזקה יותר בה', במשה עבדו ובגאולתם של ישראל.

ונמצא שדווקא כאשר עם ישראל נמצא בקומה זקופה דווקא במצב זה פרעה מלך מצרים רודף אחריהם, אם כי למי שמבין את המציאות ושם ביטחונו בה' ברור שאין לו כל סיכוי. וזאת על מנת להגדיל את הגאולה, להיפרע מהמצרים על מה שהריעו לישראל, וכדי לרומם את ישראל לקומה גבוהה יותר, באמונה ובביטחון, בקריעת ים סוף.

"מטת עֻלכם" – אמנם, אירעה נפילה לעם ישראל, אך זאת דווקא על מנת להגדיל ולרומם עוד יותר את עם ישראל: "ואולך אתכם קוממיות".

[1] ויקרא פרק כו פסוק יג

[2] על פי מסכת סנהדרין דף ק עמוד א ועל פי פירוש בעל הטורים על הפסוק.

[3] שמות פרק יד פסוק ח

[4] על פי פירוש אורח החיים הקדוש על הפסוק.