להצלחת: ישראל וכוחות הבטחון של עמו ישראל, לשמירה על החטופים ולישועתם.
לרפואת: ציונה בת רחל ורות בת שרה גולדה בתוך שאר חולי ישראל
יש מצוה להריע בחצוצרות כאשר יוצאים למלחמה[1], ולתקוע בחצוצרות כאשר מקריבים קורבנות בבית המקדש[2]. מהו כוחן וייחודן של החצוצרות? החצוצרה היא כלי נגינה, שלה קול גבוה וחזק, אשר מסוגל לעורר את כוונת האדם, לשם שמיים, לסלק מעליו כל מחשבה אחרת, ולמקד את מחשבתו רק בקורבן או במלחמה[3].
כאמור, יש מצוה לתקוע בחצוצרות כאשר מקריבים קורבנות. מדוע מקריבים את הקורבנות? כדי לקרב את עצמנו לשי"ת. ואולי תעלה מחשבה בלב האדם שמא יש ח"ו עוד כוח בעולם, שיש לפייס אותו ולהקריב לו קורבן על מנת לקבל ממנו תועלת. לכן, באה החצוצרה כדי למקד את מחשבתן של ישראל בזמן הקרבת הקורבן, שיש לכוון רק לשם שמיים, ולא לשם שום כוח אחר שבעולם. החצוצרה ממקדת את כוונת האדם לכיוון הנכון בשעת מעשה הקרבת הקורבן.
יש מצוה להריע בחצוצרות כאשר יוצאים למלחמה. מדוע אנו נלחמים? כדי לשמור על חיינו? הרי גם האויב רוצה לשמור על חייו. כדי לשמור ולהציל? הרי גם האויב רוצה לשמור ולהציל. כדי לשמור על ארצנו? גם האויב רוצה לשמור על שטחו. התשובה היא שאנו נלחמים לשם שמיים! ואת זה מזכיר לנו קול החצוצרה, אשר מעורר אותנו מהחיים הגשמיים וממקד את מחשבתנו בכיוון הנכון בעת מעשה המלחמה.
קול החצוצרה גם מעלה את זיכרוננו לטובה בשמיים[4]. כיצד אפשר ליצור לעצמנו זיכרון טוב, הרי מה שכבר עשינו כבר נעשה, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע?! אלא שהנסיבות בהווה מסוגלות להעניק למעשים, שכבר נעשו בעבר, עוצמה נוספת וכיוון אחר[5]. למשל, כאשר שמע אחשוורוש שמרדכי היהודי הציל אותו ממזימתם של בגתן ותרש הוא הורה לכתוב את המעשה בספר הזכרונות. מעניין שאחשוורוש לא ציווה להעשיר את מרדכי או לגדל אותו. אולם, לאחר שחלף זמן מה, ואחשוורוש התקשה להירדם באחד הלילות, וקרא בספר הזכרונות על מעשהו של מרדכי היהודי הוא ציווה בהמשך לגדל ולרומם אותו בדרגה של מספר 2 בממלכה. הכיצד?! באותו יום הזמינה אסתר המלכה את אחשוורוש ואת המן למשתה, וביקשה לזמנם למשתה נוסף ביום המחרת. אחשוורוש חשב לעצמו מה פשר המשתאות ומה פשר הזמנתו של המן אליהם, אולי נרקמת נגדו מזימה. ואז תהה אחשוורוש מדוע אם נרקמת נגדו מזימה אף אחד לא מגלה לו עליה. ואז הוא קרא על מעשהו של מרדכי היהודי, שהציל אותו, ועדיין לא קיבל על כך תמורה ראויה, ואז הבין שאם הוא אינו מתגמל את מי שעוזר לו אז אין פלא שלא עוזרים לו. לכן, החליט אחשורוש לרומם ולגדל את מרדכי היהודי באופן נפלא, כדי שכל הממלכה תדע שמי שמסייע למלך אחשוורוש מעלתו גדולה בעיני המלך אפילו מזו של המן[6]. וכך קול החצוצרה מזכיר את זכרונם של ישראל לטובה במרום, שנזכרים בשמיים מיהו העם היחיד שמאמין באמת בשי"ת, ועובד אותו באמונה, גם אם לפעמים הוא עושה טעויות.
קול החצוצרות מורה גם על שליטה. באמצעות קול החצוצרות היו מכנסים את העם ואת החכמים, ומורים לעם מתי לצאת למסעות[7]. החצוצרות נגנזו טרם לכתו של משה רבינו לבית עולמו מפני שאין שלטון ביום המוות[8]. הרמב"ם כתב שקול החצוצרות מעורר את ישראל, ומחזיר אותו בתשובה. כאשר חוזרים בתשובה אנו לוקחים שליטה על חיינו. לא עוד הליכה והתנהגות בדרך של חיקוי וזיוף, אלא הליכה בדרך של אמת ועצמיות. וכך גם במלחמה, בסיוע קול החצוצרות, אנו לוקחים שליטה על חיינו, גם בעת צרה גדולה. אנו יודעים לשם מה שאנו חיים ולשם מה אנו נלחמים – לשם שמיים.
[1] במדבר פרק י פסוק ט.
[2] במדבר פרק י פסוק י.
[3] על פי ספר החינוך מצוה שפב (מצות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה).
[4] תרגום אונקלוס על ספר במדבר פרק י פסוק ט.
[5] וראה גם בספר "בריתי שלום" לרב שלום ארוש שליט"א, פרק רביעי, "בשמחה תצאו", בפסקה: "לשמח במצוות", ביחס לשמחה העכשווית על מצוות שנעשו בעבר הרחוק.
[6] על פי פירוש רש"י על מגילת אסתר.
[7] במדבר פרק י פסוקים אח.
[8] מדרש במדבר רבה פרשה טו,טו.
