להצלחת: עם ישראל, לשמירה על החטופים והשבויים, ולישועתם
לעילוי נשמת: אברהם אלברטו בן שועה ז"ל
כאשר המן הגיע למלך אחשוורוש על מנת לשכנעו לאבד את עם ישראל הוא מספר לו על עם (מבלי לציין על איזה עם מדובר) מפוזר ומפורד בכל מדינות המלך, שלו יש דת שונה מכל העמים, אשר אינו עושה את דתי המלך, "ולמלך אין שׂוֶה להניחם"[1]. המן מציע לאבד את אותו עם, ומציע לשקול עשרת אלפים כיכרי כסף, ולתת אותם למלך כדי לממן את המלאכה. המלך בתגובה מסיר את טבעתו מעל ידו ונותן אותה להמן על מנת להסמיכו לבצע את המלאכה, ומוסיף[2]: "הכסף נתון לך", כלומר אין צורך לשלם לקופת המלך את אותם עשרת אלפים כיכרי כסף.
כאשר נודע למרדכי על מזימתו של המן הרשע להשמיד את עם ישראל, הוא לבש שק ואפר ובא לפני שער המלך. כאשר שמעה על כך אסתר המלכה היא שלחה את התך אל מרדכי כדי שיברר מדוע מרדכי לובש שק ואפר. ואז מרדכי מספר לו על מזימתו של המן להשמיד את ישראל, וכן מספר לו על[3]: "פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי ביהודים לאבדם".
ראינו שלבסוף מזימתו של המן תוכננה ללא כל תמורה כספית. ואם כן, מדוע מרדכי מספר לאסתר המלכה על "פרשת הכסף", הרי בסופו של דבר לא שולם או הועבר ממון כלשהוא?!
מספר מפרשים[4] ביארו שמשמעות "פרשת הכסף" הוא פירוש הכסף, כלומר מרדכי סיפר לאסתר המלכה את המשמעות העמוקה בהצעתו של המן לתשלום עשרת אלפי כיכרי כסף בעד אובדנם של ישראל, ועל ידי כך התאפשרה גאולתם של ישראל. "פרשת" – מלשון פירוש. ומהו הפירוש?
- המן, בדבריו אל המלך אחשוורוש, לא ציין מי הוא העם שברצונו לאבד[5]. ויש המפרשים[6] שהדבר נשמר בסוד, כדי למנוע אפשרות מעם ישראל להתגונן, לברוח או לפנות בבקשת הצלה מהשלטונות. נשלחו כתבים לכל מדינות המלך ובו צוין יום הפקודה למלחמה, והתכנון היה שבאותו יום יפתחו את הכתבים החתומים, ואז יראו שפקודת המלחמה מכוונת נגד ישראל, ואז תפרוץ מלחמה נגד ישראל, מבלי לאפשר לישראל להתגונן. מן השמיים גילו זאת למרדכי, ואז מרדכי גילה זאת לישראל וגם פירש לאסתר המלכה, שהכסף ששקל המן היה מכוון נגד עם ישראל. ויותר מכך. מרדכי סיפר לאסתר המלכה שהמן שקל דווקא עשרת אלפים כיכרי כסף, כסכום הכולל של מחצית השקל כנגד שש מאות אלף יוצאי מצרים, וזאת על מנת ח"ו לקעקע את ישראל משורשם. ובכך שכנע מרדכי את אסתר המלכה שמדובר בגזירה משמים, ולכן עליה למסור את נפשה בעד עמה[7]. ואכן, אסתר המלכה מסרה את נפשה, נכנסה למלך אחשוורוש והצילה את עם ישראל.
אמנם, בסופו של דבר לא שולם הכסף, אך מההצעה לשלם, ודווקא עשרת אלפים כיכרי כסף, אנו למדים על המלחמה הרוחנית והגשמית של עמלק בישראל. ולכן, תקנו חכמינו להכריז על מתן השקלים לצורך מימון הקורבנות במקדש כבר בתחילת חודש אדר, על מנת להקדים את שקלי ישראל לשקליו של המן[8].
- מרדכי פירש לאסתר המלכה שהמן שקל את הכסף על מנת לשכנע את המלך להסכים למזימתו, שהרי אם הוא יממן את המלאכה, למלך לא יארע שום נזק: "ולמלך אין שׂוֶה להניחם". אולם, המן באמת לא חשש שמא יארע נזק למלך, אלא הוא היה מעוניין רק בטובת עצמו. ואכן, לבסוף אסתר המלכה שכנעה את המלך אחשוורוש ברשעותו של המן גם באמצעות ההסבר שלא ייצא שום רווח למלך מאובדנם של ישראל, שהרי אם הם היו נמכרים לעבדים המלך היה מרוויח ממון, אבל כאשר הגזירה היא לאבדם – אין בכך שום רווח למלך: "כי אין הצר שׂוֶה בנזק המלך". ואם כן, ההבנה של אסתר המלכה את משמעות הכסף, שהציע המן, סייעה לה להפריך את טענתו של המן, ובכך לגרום למפלתו.
ראינו שמרדכי סיפר לאסתר המלכה את המשמעות העמוקה בהצעתו של המן לתשלום עשרת אלפי כיכרי כסף בעד אובדנם של ישראל, ובכך באה הצלתם של ישראל. "פרשת הכסף" – פירוש הכסף. ומכאן אנו למדים כמה חשוב להבין גם את הפירוש ואת משמעות העמוקה של החדשות ושל הדברים שמתרחשים בחיינו, על מנת שנוכל להיערך ולהתמודד נכון, ולהגיע להצלחה.
[1] אסתר פרק ג פסוק ח.
[2] אסתר פרק פרק ג פסוק יא.
[3] אסתר פרק ד פסוק ז.
[4] פירוש הרב אבן עזרא, ביאור הגר"א.
[5] ביאור הגר"א, פירוש המלבי"ם.
[6] ביאור הגר"א, פירוש המלבי"ם.
[7] פירוש הרב אלשיך. וראה גם תוספות, מסכת מגילה דף טז עמוד א ד"ה ודחי עשרה אלפי ככרי כספא. ויש עוד
דעות לאופן החישוב של הכסף, ובכל אופן הוא מכוון כנגד שש מאות אלף יוצאי מצרים.
[8] מסכת מגילה דף יג עמוד ב: אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים".
