לרפואת: ציונה בת רחל ורות בת שרה גולדה בתוך שאר חולי ישראל
להצלחת: ישראל, לשמירה על החטופים ולישועתם
מעניין לבחון מדוע חג שבועות[1] נקרא בשם זה. אמנם, לפני חג שבועות אנו סופרים את ספירת העומר במשך שבעה שבועות, ומשתמע שחג שבועות נקרא על שם אותן שבעה שבועות. אבל, ספירת שבעת השבועות (שהם ארבעים ותשע ימים) מסתיימת יום אחד לפני חג שבועות, ואילו חג שבועות הוא היום החמישים לספירה, וחמישים אינם מתחלקים בשבע. ואם כן, יש לעיין מדוע חג שבועות נקרא על שם השבועות.
הסבר אפשרי אחד הוא שאכן חג שבועות נקרא בשם זה על שם שבעה השבועות, שבמהלכם ספרנו את ספירת העומר, והכנו את עצמנו לקראת קבלת התורה. ללא הכנה זו לא היינו יכולים להגיע למעמד נשגב זה. בזכות השבועות – חג שבועות. ובדומה, אנו מכנים את חג שבועות גם בשם חג הקציר[2], למרות שבפועל לא קוצרים את התבואה בחג, אלא לפניו. הקדוש ברוך הוא שומר על תנאי הטבע המתאימים באופן שנזכה לקצור תבואה חדשה בתקופת חג שבועות, וכנגד זה עם ישראל מביא בחג שבועות מנחה חדשה מתבואת החיטים על מנת להורות על הכרתנו העמוקה בברכתו של בורא עולם[3]. ונמצא שההכנה בין פסח ובין חג שבועות מניבה את פירותיה בחג שבועות.
הסבר שני אפשרי הוא שחג שבועות נקרא על שם השבועות, אבל לא על שם שבעה שבועות, אלא על שם שמונה שבועות. חג שבועות הוא היום החמישים מתחילת ספירת העומר, והוא בעצם התחלת השבוע השמיני לספירת העומר (7 שבועות הם 49 ימים, והיום ה-50 הוא התחלת השבוע השמיני). וכשם שחג שמיני עצרת (שמחת תורה) חל ביום השמיני לחג הסוכות כך חג שבועות חל בשבוע השמיני לחג הפסח[4]. חג שבועות הוא חג מתן תורה בעבר, ושמיני עצרת (שמחת תורה) הוא חג מתן תורה לעתיד לבוא[5]. וההקבלה בין חג שבועות ובין שמיני עצרת (שמחת תורה) מבארת לנו מדוע חג שבועות נקרא בשם חג שבועות – על שם שמונה שבועות.
[1] במדבר פרק כח פסוק כו. דברים פרק טז פסוק י.
[2] שמות פרק כג פסוק טז.
[3] על פי ספר החינוך מצוות רעב,רעד ועל פי פירוש ה"ספורנו" על ספר במדבר פרק כח פסוק כו.
[4] על פי פירוש הרמב"ן על ספר ויקרא פרק כג פסוק לו.
[5] ספר "מקור חיים" לרב חיים דוד הלוי זצ"ל, חלק ד, פרק רכה (שמיני עצרת שמחת תורה), עמוד 312.
