מועדיםתשובה ורצון

ראש השנה – משקל טוב

ביום טוב של ראש השנה שוקלים את מעשיו של האדם. מדוע דווקא בראש השנה? זהו סימן טוב. מה על האדם לעשות על מנת לצאת צדיק?

ביום טוב של ראש השנה שוקלים את מעשיו של האדם. מדוע דווקא בראש השנה? זהו סימן טוב. מה על האדם לעשות על מנת לצאת צדיק?

כתב הרמב"ם בהלכות תשובה[1]: כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני, וכן המדינה… וכן כל העולם כולו:

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו… ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם, יש זכות שהיא כנגד כמה עונות …, ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות …, ואין שוקלין אלא בדעתו של א-ל דעות והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות:

… וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו ביום טוב של ראש השנה, מי שנמצא צדיק נחתם לחיים, ומי שנמצא רשע נחתם למיתה והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה:

… לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה, עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה שנאמר וצדיק יסוד עולם זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו, ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

וננסה לבאר מספר נקודות על פי עיון בדבריו אלה של הרמב"ם.

מדוע שוקלים את מעשיו של האדם דווקא בראש השנה?
בשעת מיתתו של אדם, למעשה הסתיימו חייו בעולם הזה, וכן מחשבותיו דבריו ומעשיו, ועכשיו ניתן לסכם ולמדוד אותו, לפחות בידי שמיים. בדומה, יום טוב של ראש השנה הנו היום הראשון של השנה החדשה, שהוא גם היום הראשון לאחר תום השנה שעברה. לאחר שחלפה לה השנה הקודמת והסתיימה, יש אפשרות לסכום ולמדוד את מעשיו של האדם באותה שנה, ולכן דווקא בראש השנה שוקלים את מעשיו של האדם. וחכמינו[2] נתנו רמז לכך, שהרי מזלו של חודש תשרי, שמתחיל ביום ראש השנה, הנו מאזניים.

סימן טוב לאדם ששוקלים מעשיו דווקא בראש השנה
האדם הראשון נברא בראש השנה, וגם נידון בו בשל אכילתו מעץ הדעת, ודינו היה ברחמים למחילה ולסליחה, שהרי הוא לא מת על פי יומו של האדם, אלא על פי יומו של הבורא יתברך. שהרי לאדם נאמר שאם יאכל מעץ הדעת אזי: "ביום אכלך ממנו מות תמות"[3], אך בסופו של דבר האדם הראשון חי שנים רבות מפני שדינו יצא למות בתום יומו של הקדוש ברוך הוא, שהוא אלף שנה[4], ולא בתום יומו של האדם. ומטובו של הבורא יתברך שדבר זה יהיה סימן לדורות לישראל, שגם הם יהיו נידונים בראש השנה, וכשם שדינו של האדם הראשון יצא ברחמים למחילה ולסליחה כך גם דינם ייצא ברחמים למחילה ולסליחה[5]. וכפי שהאדם הראשון זכה שדינו יהיה על פי יומו של הקדוש ברוך הוא, כך גם האדם זוכה בראש השנה ששיקול מעשיו יהיה על פי דעתו ומשקלו של בורא עולם. וזהו כוחו של יום זה. וכפי שכתב הרמב"ם: ביום טוב של ראש השנה. זהו יום טוב!

מה על האדם לעשות על מנת לצאת צדיק?
על האדם לראות את עצמו תמיד במצב של הכרעה, שמא המעשה הבא שלו יכריע אותו לכך זכות או ח"ו לכף חובה. ומכיוון ששקילת מעשיו המסכמת השנתית מתבצעת בראש השנה על האדם בתקופה זו להרבות בתפילה, בצדקה ובמעשים טובים עד מועד החתימה ביום הכיפורים על מנת להבטיח שמשקל הזכויות יהיה גדול יותר.

[1] הלכות תשובה פרק ג הלכות ב,ג,ד.

[2] ר"ן, מסכת ראש השנה, דף ג עמוד א ד"ה "בראש השנה".

[3] בראשית פרק ב פסוק יז.

[4] פירושי עץ יוסף, אשד הנחלים.

[5] מדרש ויקרא רבה פרשה כט,א.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button