פרשת שבועתשובה ורצון

פרשת “פקודי” – “אלה”

בנדבת הזהב למשכן הייתה בחינת תיקון להבאת הזהב לעשיית העגל. המילה "אלה" רומזת לכך. גם לעתיד לבוא, בקיבוץ הגלויות, יהיה ריצוי לעם ישראל במילה "אלה".

לעילוי נשמת: ר' אהרן בן שמואל שלמה ז"ל

לרפואת: מרים בת חממה בתוך שאר חולי ישראל

בנדבת הזהב למשכן הייתה בחינת תיקון להבאת הזהב לעשיית העגל. המילה “אלה” רומזת לכך.
גם לעתיד לבוא, בקיבוץ הגלויות, יהיה ריצוי לעם ישראל במילה “אלה”.

חכמינו המשילו את הנדבה, שהביא עם ישראל לצורך בניית המשכן, באמצעות המשל הבא: “משל לבחור שנכנס למדינה ראה אותם גובין צדקה, ואמרו לו תן, והיה נותן עד שאמרו לו דיך. הלך מעט וראה אותם גובין לתיטרון, אמרו לו תן והיה נותן, עד שאמרו לו דיך”[1]. כלומר, לאותו בחור יש טבע טוב של אהבה ונתינה, אלא שבשל גילו הצעיר הוא לפעמים מתבלבל וחושב שטוב לתת גם כאשר אין לתת, כגון כשמדובר בשחוק ובקלות ראש. וכך גם לגבי עם ישראל, שמה שהוא הזדרז ונתן זהב לעשיית העגל זה היה רק בשל בלבול, מצוקה וטעות, אך בטבעו הוא חפץ בדרך ה’. ובהקמת המשכן עם ישראל הוכיח זאת, ועשה תיקון לחטא העגל, בכך שהוא הזדרז באותה מידה, ונידב זהב רב לבניית המשכן.

בחטא העגל הזדרזו הגברים והביאו זהב כדי לעשות ממנו את העגל, ואילו עכשיו כל ישראל הזדרזו והביאו זהב (ועוד דברים רבים) על מנת לעשות את המשכן וכליו. והמילה “אלה“, בהקמת המשכן (“אלה פקודי”) רומזת למילה “אלה א-לוהיך ישראל”, שנאמרה בחטא העגל. אותם הכוחות ממש של עם ישראל, שגרמו קלקול בחטא העגל, מכוונים עכשיו אל הכיוון הנכון[2].

וחכמינו דרשו שגם לעתיד לבוא הקדוש ברוך יתרצה לעמו במילה “אלה“: “הנה אלה מרחוק יבאו”[3], “מי אלה כעב תעופינה”[4], כאשר יהיה קיבוץ גלויות של עם ישראל מקצוות תבל אל ארץ ישראל[5].

כאשר נאמר: “אלה א-להיך ישראל”[6], כלפי העגל, הייתה הצבעה על העגל והתפארות בו, שהוא נעשה מקיבוץ כל הזהב שנאסף. כאשר נאמר “אלה פקודי המשכן”[7], הייתה הצבעה על נדבת המשכן והתפארות בה, שמקיבוץ כל הנדבות שנאספו נעשה המשכן, והיה בכך תיקון לחטא העגל[8].

וכאשר ייאמר בעתיד על עם ישראל: “הנה אלה מרחוק יבאו”, “מי אלה כעב תעופינה”, הקדוש ברוך הוא יתפאר בעמו, שהם אותם אלה שהיו נאמנים לו בכל קצוות תבל, ועכשיו הם מתקבצים במקום אחד, ומממשים את סגולתם כעם אחד מאמין. ממש אותם “אלה“.

[1] מדרש שמות רבה פרשה נא, ח.

[2] על פי פירוש אשד הנחלים.

[3] ישעיהו פרק מט פסוק יב.

[4] ישעיהו פרק ס פסוק ח.

[5] מדרש שמות רבה פרשה נא,ח.

[6] שמות פרק לב פסוק ח.

[7] שמות פרק לח פסוק כא.

[8] על פי פירוש מהרז”ו.

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button