אמונה ובחירהפרשת שבוע

פרשת “עקב” – האדם בחירי, והחיה – לא

כיצד ייתכן שמצד אחד יש ציווי על עם ישראל שלא לפחד מהמלחמה מול עמי הארץ, אך מצד שני יהיה פחד מחיות הארץ? האדם הינו בעל בחירה, מה שאין כן לגבי החיות. מדוע ההשלכה של יוסף אל הבור נחשבת הצלה?

כיצד ייתכן שמצד אחד יש ציווי על עם ישראל שלא לפחד מהמלחמה מול עמי הארץ, אך מצד שני יהיה פחד מחיות הארץ? האדם הינו בעל בחירה, מה שאין כן לגבי החיות. מדוע ההשלכה של יוסף אל הבור נחשבת הצלה?

 

לקראת הכניסה לארץ ישראל התורה[1] מצווה את עם ישראל לבל יפחד מעמי הארץ, כאשר הוא יבוא להילחם בהם ולכבוש את הארץ. ובהמשך, התורה אומרת שכאשר עם ישראל יכבוש את הארץ וינצח את אויביו, אזי כיבוש הארץ יתרחש אט אט, ולא בבת אחת[2]: “פן תרבה עליך חית השדה”. כלומר, אם עם ישראל יכבוש את הארץ בבת אחת ויגרש את כל אויביו, אזי רבים משטחי הארץ יהיו פנויים מתושבים, שהרי יארך זמן עד שעם ישראל יתיישב בכל חלקי הארץ, ובינתיים החיות יפלשו למרחבים שנכבשו, ולא יאפשרו לעם ישראל להתיישב כראוי במקומות שנכבשו. והרי, לכאורה אין לעם ישראל לפחד מהחיות כאשר הוא מקיים את רצון הבורא? אלא שגלוי היה לפני בורא עולם שעם ישראל עתיד לחטוא[3].

ולכאורה, תמוה הדבר, שמצד אחד יש ציווי על עם ישראל שלא לפחד מהמלחמה מול עמי הארץ, אך מצד שני יהיה פחד מחיות הארץ. שהרי אם עם ישראל זוכה – אזי לכאורה אין לו לפחד משום דבר, בין מאדם ובין מחיה, ואם עם ישראל ח”ו אינו זוכה – אזי לכאורה עליו לחשוש מכל הבריות?!

ואולי ניתן להסביר זאת על פי דברי התורה בהמשך הפרשה[4]: “לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה’… מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה’ לאבתיך…”. התורה מבארת שהזכייה של עם ישראל בכיבוש הארץ היא בשל רשעת הגויים ובשל השבועה לאבות – לאברהם, ליצחק וליעקב. לעומת זאת, לגבי החיות לא שייכת רשעה. ונמצא שלעיתים, ההתמודדות הרוחנית מול החיות קשה יותר מאשר ההתמודדות מול אויב בשר ודם, שהרי לחיות לא ניתן לייחס רשעה, ודרושה זכות גדולה יותר של עם ישראל על מנת לגרש גם את החיות. וזה מבאר מדוע לפעמים יש יותר מקום לפחד מהחיות מאשר לפחד מן האדם.

ומצאתי עניין דומה, כאשר ראובן יעץ לאחיו להשליך את יוסף אל הבור ולא להרוג אותו. ונאמר לגביו[5]: “ויצלהו מידם”. והרי, בתוך הבור יש חיות רעות ומסוכנות, וכיצד ניתן לומר על ההשלכה של יוסף אל הבור שהיא הצלה?! אלא שיש כאן מעבר של יוסף מידיים של בשר ודם לידי החיות. האדם הנו בעל בחירה ויכול לבחור להרוג, אולם החיות הרעות לא יפגעו באדם אלא אם כן הוא נתחייב מיתה לשמיים. ולכן, המעבר של יוסף מידיים בחיריות של בשר ודם לידי החיות – נחשבת הצלה[6]. ושוב חוזר העיקרון, אם כי באופן שונה, שלאדם יש יכולת לבחור ברע, מה שאין כן לגבי החיות.

וכמובן, שלמרות זאת, אנו מעדיפים להיות אדם, שהרי לאדם יש גם יכולת לבחור בטוב ולקיים את רצון בוראו, ואין דבר נעלה מכך. ועלינו לבטוח שבסייעתא דשמיא אכן כך נצליח לעשות.

[1] דברים פרק ז פסוקים יז-כו.

[2] דברים פרק ז פסוק כב.

[3] ראה בפירוש רש”י על הפסוק.

[4] דברים פרק ט פסוק ה.

[5] בראשית פרק לז פסוק כא.

[6] פירוש אור החיים הקדוש על הפסוק.

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button