מדוע השכר לעם ישראל מתואר בלהיות למעלה ולא למטה, ואילו ההסרה מדרך ה' וההימשכות אחר עבודה זרה מתוארת בסטייה מן הדרך לימין או לשמאל? במדרגות הגשמיות שייך מעלה ומטה. דרך ה' מאפשרת למגוון גישות יהודיות ותורניות להיכלל בה, אך הסוטה מהדרך מגיע אל השקר. דברי חכמי ישראל הם הדברים אשר ה' מצוה את ישראל.
בפרשת "כי תבוא" מופיעות ברכות וקללות. בסוף פרק הברכות, שבאות בעקבות שמיעת דבר ה' וקיום המצוות, באים הפסוקים[1]: "ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה… : ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי… אחרים לעבדם".
מעניין שהשכר לעם ישראל מתואר בלהיות למעלה ולא למטה, ואילו ההסרה מדרך ה' וההימשכות אחר עבודה זרה מתוארת בסטייה מן הדרך לימין או לשמאל.
מדוע?
אולי, אפשר להסביר כך. במישור האנושי הגשמי שייך דירוג של מעלה ומטה. יש אינספור מדרגות גשמיות בין הלמעלה ובין הלמטה, שהרי אדם יכול להיות מעט יותר עשיר, יותר מצליח, יותר יפה וכו' ביחס לחברו, וכבר יש חילוק מדרגות – יש למעלה ועוד יותר למעלה וכו'.
אולם, בדרכי ה' – שייך ימין ושמאל. בתורת ישראל יש "מרווח", המאפשר לגישות יהודיות שונות ומגוונות להיכלל בתוך אמונת ה', כל אחת לפי דרכה, אך הכול חייב להיות בתוך דרך ה' ועל פי המצוות וההגבלות התורניות. אולם, כאשר סוטים מהנתיב, לכיוון ימין או לכיוון שמאל, מגיעים לדרך שקרית[2]. העבודה זרה אינה פחות טובה מדרך התורה, מבחינת מעלה-מטה, אלא הנה שקרית לגמרי, ולכן ההולך בדרכה סוטה מדרך האמת אל השקר. ואמנם, יש סטיות גדולות יותר או קטנות יותר, אך כל סטייה הנה בבחינת שקר.
ומצאנו פסוק דומה, בהקשר לאיסור לסטות מדברי בית דין הגדול, שהוא ההנהגה ההלכתית של עם ישראל[3]: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".
ומכאן, שהדברים אשר מגידים חכמי ישראל הם הדברים אשר ה' מצוה את ישראל, ועל פיהם כל אחד יכול לדעת אם הוא הולך בדרך ה'.
[1] דברים פרק כח פסוקים יג-יד.
[2] ראה הקדמת המהר"ל לספרו "נתיבות עולם".
[3] דברים פרק יז פסוק יא.
