פרשת "וישב": איש מצליח

מה הייתה הצלחתו של יוסף?

לעילוי נשמת: אבי מורי ציון משמור פנחס בן שרה ז"ל

להצלחת: ישראל, לשמירה על החטופים ולישועתם. לרפואה רות בת שרה גולדה בתוך שאר חולי ישראל

על יוסף נאמר שהיה איש מצליח[1], כלומר בעל הצלחה מתמדת.

אפשר לפרש שאיש מצליח זהו איש שיודע לעבור במהירות ובקפיצה את הדרך, עד להשגת המטרה, כפי שצולחים את הנהר.
וחכמינו הביאו פירוש נוסף להצלחתו של יוסף, ונתנו משל לכך.

משל לדובה שהובאה לשוק, מעוטרת בתכשיטים רבים ויקרים. רבים התאספו סביבה, וברקע נשמע קול כרוז שכול אחד רשאי לקפוץ על הדובה, ולקחת תכשיטים יקרים, כפי שיצליח לקחת. ובקהל היה מתח, מיהו הראשון שינסה לקחת תכשיט שעל הדובה. ולפתע, הופיע אדם פיקח ואמר לקהל: האם אתם מתבוננים בתכשיטים שעל הדובה?! אני דווקא מתבונן על השיניים שלה! זהו שיגעון לעמוד מסביב לדובה ולהתבונן בה, שהרי ייתכן שמישהו לפתע יחליט להכניס את עצמו לסכנה ולנסות לקחת ממנה תכשיט. לכן, אני קופץ ומדלג מכאן, ומציע לכם לעשות כמוני. וכך יוסף, ידע כיצד להתחמק מניסיונות הפיתוי של אשת פוטיפר, ולא להילכד ברשתה, למרות שהיא שבה וניסתה לפתותו פעם אחר פעם, ואפילו פעמיים ביום. ולכן, גם בשל כך הוא נקרא איש מצליח, איש שיודע כיצד לדלג ולקפוץ ולעבור מעל ניסיונות הפיתוי של אשת פוטיפר, ולא לעמוד במקום, ובכך לבוא לכדי מכשול[2].

ונמצא שהצלחה היא גם לדעת להשיג דברים טובים, וגם לדעת כיצד "לפספס" דברים רעים.
בסייעתא דשמיא, נעשה ונצליח.

[1] בראשית פרק לט פסוק ב.

[2] על פי מדרש בראשית רבה פרשה פו,ד.

Exit mobile version