אמונה ובחירהפרשת שבוע

פרשת “וירא” – ביקור חולים, מצוה מתוך מחשבה

הקדוש ברוך הוא התגלה אל אברהם אבינו באלֹני ממרא על מנת לבקר את החולה. מדוע הקדוש ברוך הוא התגלה לאברהם אבינו דווקא באלֹני ממרא? כאשר המצווה נובעת מתוך מחשבה יש לה שכר גדול יותר ומשמעות גדולה יותר.    

לרפואת: הרב אהרון בן כרמלה בתוך שאר חולי ישראל

לרפואת: רניאל בן מזל בתוך שאר חולי ישראל

הקדוש ברוך הוא התגלה אל אברהם אבינו באלֹני ממרא על מנת לבקר את החולה. מדוע הקדוש ברוך הוא התגלה לאברהם אבינו דווקא באלֹני ממרא? כאשר המצווה נובעת מתוך מחשבה יש לה שכר גדול יותר ומשמעות גדולה יותר.    

פרשת “וירא” פותחת בפסוק[1]: “וירא אליו ה’ באלֹני ממרא…”.
הקדוש ברוך הוא נראה אל אברהם אבינו במראה הנבואה. ואם כן, מדוע התורה כותבת לשון נסתר: “אליו”, ולא מציינת את שמו של אברהם? והשאלה מתחדדת יותר מפני שמדובר בתחילתה של פרשה ולא באמצע פיסקה, שאז היה ניתן להניח ש”אליו” מתייחס לשם שהוזכר בפסוק הקודם.

ושאלה נוספת. התורה אינה מציינת מה נאמר על ידי הקדוש ברוך הוא כאשר הוא התגלה אל אברהם אבינו, ואם כן, מה משמעות המראה הזה?

התשובה לשתי שאלות אלו היא שהקדוש ברוך הוא התגלה לאברהם אבינו על מנת לבקר את החולה[2]. התורה ציינה: “וירא אליו“, ובכך רומזת שלמרות שמדובר בפרשה חדשה אין כאן עניין חדש, אלא שהפסוק מתייחס לסוף הפרשה הקודמת, שבה אברהם אבינו עשה ברית מילה, ולכן הוא היה חולה. ואמנם, לא נאמר דבר לאברהם אבינו, וזה מלמד אותנו שמשמעות המראה היה ביקור חולים, אשר ניתן לקיימו גם אם לא אומרים דבר. ונסביר את הדברים.

ידוע לנו מחיי היום יום, שלעיתים גם כאשר אנו רק רואים אדם שקרוב אלינו הדבר עשוי לחזק ולשמח אותנו, ובפרט אם אנו נמצאים במצב של משבר או שהדברים אצלנו אינם מתנהלים כשורה. וכך גם לגבי ביקור חולים. כאשר אדם מגיע לביקור חולים אזי בדרך כלל הסובבים את החולה שמים לב יותר לתנאים שבהם נמצא אותו חולה – ניקיון, אוורור וכדומה[3], ובכך עצם הביקור מסייע לחולה. וכאשר המבקר הנו בן גילו של החולה, אזי הוא נוטל אחד חלקי שישים מחוליו של החולה[4], ונמצא שעצם הביקור מועיל, גם אם לא נאמר בו דבר. ומכל מקום, רבותינו אמרו שעיקר המצווה בביקור חולים היא לבקש רחמים על החולה[5]. וכמובן, שאם מדברים אל החולה ומעודדים אותו אזי הדברים מועילים אפילו יותר[6].

ומדוע הקדוש ברוך הוא התגלה לאברהם אבינו דווקא באלֹני ממרא?

לאברהם אבינו היו שלושה בעלי ברית: ענר, אשכול וממרא. ומסופר[7] שכאשר אברהם אבינו הצטווה על ברית המילה, הוא נמלך בבעלי בריתו, שהיו אוהביו. ענר יעץ לא לבצע את הברית מילה מכיוון שהדבר עלול לסכן את אברהם אבינו בגילו המבוגר. גם אשכול יעץ לא לבצע את ברית המילה מכיוון שאויביו של אברהם אבינו עלולים לנצל את חולשתו לאחר ברית המילה. אך ממרא יעץ לאברהם אבינו לעשות את ברית מילה. שהרי הקדוש ברוך הוא הציל את אברהם אבינו מהאש (אור כשדים), היה בעזרו במלחמה מול ארבעת המלכים וגם בזמן הרעב, ולכן וודאי שיש לשמוע לכל אשר יצווה. ולכן, ממרא זכה שהמראה אל אברהם אבינו יהיה דווקא במקום שנקרא על שמו – אלֹני ממרא.

ולכאורה, תמוה הדבר שאברהם אבינו התייעץ עם בשר ודם, בעלי בריתו, אם לשמוע לציוויו של הקדוש ברוך הוא. אחד ההסברים להתייעצות זו מבאר מדוע ברית המילה נחשבה לאברהם אבינו כעמידה בניסיון גדול. כאשר אדם פועל בחיפזון או בחוסר מחשבה אזי ניתן לטעון מאוחר יותר שמה שהוא עשה לא היה מתוך דעה צלולה, וניתן להמעיט בערך המעשה. אבל, כאשר אדם חושב ושוקל את מעשיו – אזי מעשיו נובעים מתוך מחשבה תחילה, ויש להם משקל כבד יותר. וכך גם לגבי אברהם אבינו. אברהם אבינו לא התייעץ עם בעלי בריתו על מנת לשקול אם לעשות את דבר השם. ההתייעצות של אברהם הייתה על מנת להעניק למעשה המילה משמעות עמוקה יותר. דווקא כאשר אברהם אבינו שמע דעות שונות, וגם כאלה שהתנגדו למעשה המילה, ולבסוף הוא בחר לעשות את ברית המילה – זוהי עמידה בניסיון גדול, ומצוה עם משמעות גדולה יותר[8].

 

[1] בראשית פרק יח פסוק א.

[2] ראה פירוש רש”י על הפסוק, ובביאור “גור אריה על התורה”, למהר”ל.

[3] מסכת נדרים דף מ עמוד א.

[4] מסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב, ובביאור המהרש”א בחידושי אגדות.

[5] בית יוסף, יורה דעה, ראש סימן שלה בשם הרמב”ן.

[6] ילקוט יוסף, דיני ביקור חולים, סעיף טו.

[7] מדרש בראשית רבה פרשה מב,ח.

[8] “גור אריה על התורה”, למהר”ל. ביאור “אמרי יושר” על מדרש בראשית רבה.

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button