פרשת שבוע

פרשת “ויקרא” – קריאה של חיבה

הקריאה לפני הדיבור מבטאת חיבה. מדוע יש אל"ף זעירא בתיבה: "ויקרא"? מה בין בלעם ובין משה רבינו?

לרפואת: יוסף בן עזיזה בתוך שאר חולי ישראל

לרפואת: אלברטו אברהם בן מרים בתוך שאר חולי ישראל

 הקריאה לפני הדיבור מבטאת חיבה. מדוע יש אל”ף זעירא בתיבה: “ויקרא”? מה בין בלעם ובין משה רבינו?

 

הפסוק הראשון שבספר “ויקרא” הוא: “ויקרא אל משה וידבר ה’ אליו מאהל מועד לאמר”[1].

לכאורה, ישנה כפילות בפסוק. אם נאמר “ויקרא” מדוע נאמר גם “וידבר”, ואם נאמר “וידבר” מדוע צריך את “ויקרא”?

רש”י[2] מבאר, שבכל פעם, בה ה’ דיבר אל משה, קדמה קריאה לדיבור. ומדוע צריכה להיות קריאה לפני דבר ה’? הקריאה הנה לשון של חיבה, שבה משתמשים מלאכי השרת שנאמר: “וקרא זה אל זה ואמר”[3]. כלומר, הקריאה מבטאת חיבה כלפי משה רבינו.

אם נתבונן במלה “ויקרא”, המופיעה בספר התורה, נראה כי האות אל”ף הינה קטנה יותר משאר האותיות. כלומר, כאשר קוראים רק את האותיות הכתובות בגודל רגיל מקבלים את המלה “ויקר”, וכאשר מוסיפים וקוראים גם את האות האל”ף הקטנה מקבלים את המלה “ויקרא”. בעל הטורים[4] מבאר ש”ויקר” מתאר את התגלות ה’ לבלעם[5]: “ויקר א-להים אל בלעם”. “ויקר” – מלשון מקרה וטומאת קרי. ואילו, “ויקרא” מתארת את התגלות ה’ למשה רבינו – התגלות שלימה ובחיבה. ומשה רבינו, בשל ענוותנותו, כתב את האל”ף, המורה על ההבדל בין המעלות, כאות קטנה.

לכאורה, נראה כי התגלות ה’ אל בלעם גדולה יותר מהתגלות ה’ למשה רבינו. שהרי על בלעם נאמר “ויקר ה’ אל בלעם”- הקדוש ברוך הוא בא אל בלעם, ואילו על משה נאמר “ויקרא אל משה”- משה בא אל אוהל מועד.

אולם, נוכל להמשיל משל, כך שיתברר שאין הדברים כן.
לעיתים, דופק אדם על דלתו של בעל הבית. כאשר בעל הבית מכיר ואוהב את האיש שבחוץ הוא יחייך, יסביר פנים ויקרא לאורח להיכנס פנימה. רק אחר כך הם ישבו לדבר על מה שצריך. הקריאה, המבטאת חיבה, קודמת לדיבור. אולם, כאשר בעל הבית אינו מכיר את האורח הוא לא יזמין אותו להיכנס פנימה, אלא יעמוד על פתח הדלת וישוחח אתו. קל וחומר לגבי אדם, שאותו בעל הבית אינו אוהב. כך גם נהג הקדוש ברוך הוא עם משה ובלעם. את בלעם, השנוא לפני ה’, הקדוש ברוך הוא אינו מכניס פנימה, אלא הקדוש ברוך הוא בא אליו – “ויקר”. ואת משה רבינו, החביב לפני ה’, הקדוש ברוך הוא מזמין להיכנס פנימה לאוהל מועד – “ויקרא”.

[1] ויקרא פרק א פסוק א.

[2] בשם מדרש תורת כהנים.

[3] ישעיהו פרק ו פסוק ג.

[4] בפירושו על ויקרא פרק א פסוק א: אל”ף דויקרא זעירא. שמשה היה גדול ועניו לא רצה לכתוב אלא “ויקר” – לשון מקרה, כאילו לא דבר הקדוש ברוך הוא עמו אלא בחלום, כדרך שנאמר בבלעם (במדבר כג ד) כאילו לא נראה לו השם אלא במקרה (מדרש אותיות קטנות), ואמר לו הקדוש ברוך הוא לכתוב גם האל”ף. ושוב אמר לו משה מחמת רוב ענוה, שלא יכתבנה אלא קטנה יותר משאר אלפי”ן שבתורה, וכתבה קטנה.

[5] במדבר פרק כג פסוק ד.

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button