פרשת שבועתשובה ורצון

פרשת “בראשית” – כוח הבחירה של האדם

האדם הנו בריאה ייחודית, שיש לה את כוח הבחירה. דווקא כאשר יש אפשרות לבחור ברע, ובכל זאת בוחרים בטוב – אזי למעשה הטוב יש עוצמה מיוחדת. לבחור כאשר אתה עדיין בחור.

האדם הנו בריאה ייחודית, שיש לה את כוח הבחירה. דווקא כאשר יש אפשרות לבחור ברע, ובכל זאת בוחרים בטוב – אזי למעשה הטוב יש עוצמה מיוחדת. לבחור כאשר אתה עדיין בחור.

פרשת “בראשית” עוסקת בתחילתה בבריאת העולם והאדם, ולאחר מכן בחטאו של האדם באכילה מפרי עץ הדעת. ובהמשך, מובא עניין גירושו של האדם מגן עדן: “וַיֹּאמֶר ה’ … הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם”[1]. ויש להסביר את המילים: “כְּאַחַד מִמֶּנּוּ”, שלכאורה מובנם: “כאחד מאתנו” – לשון רבים. והרי, בפסוק כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר את דברים אלו, ואם כן כיצד שייך לומר: “כאחד ממנו”, בלשון רבים?!

מספר מפרשנים כתבו שדברי הקדוש ברוך הוא בפסוק נאמרו למלאכים, ולכן שייך לומר: “כאחד ממנו” – בלשון רבים[2].

פירוש נוסף הנו שיש לקרוא את הפסוק כך: “הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד, מִמֶּנּוּ – לָדַעַת טוֹב וָרָע”. בלשון הקודש, “ממנו” – פירושו גם לשון רבים: “מאתנו”, וגם לשון יחיד נסתר[3], כפי שנאמר לגבי פרי עץ הדעת: “וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ[4]. וכוונת הפסוק היא שהאדם הנו בריאה ייחודית בעולם: “הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד“, שיש לה את הידיעה (ואת היכולת ללמוד) מהו הטוב ומהו הרע, ואת הרשות לבחור ביניהם: “מִמֶּנּוּ – לָדַעַת טוֹב וָרָע”[5]. האדם בוחר בעצמו אם לעשות טוב או רע.

כוח הבחירה, בדרך כלל, אינו נפרד מן האדם לאורך כל חייו, ומכאן גודל האחריות המוטלת על האדם בהתמודדות התמידית והבלתי פוסקת על הבחירה בטוב[6].

הבחירה בטוב אינה תמיד קלה ופשוטה, אך צריך לדעת שתמיד בידינו הבחירה, גם כאשר התנאים קשים. אמנם, האדם יכול למצוא לפעמים נסיבות מקלות מדוע הוא בחר ברע: “… הָאִשָּׁה … הִוא נָתְנָה־לִּי מִן־הָעֵץ וָאֹכֵל”[7], “הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל”[8], אך בסופו של דבר – ההפסד וההחמצה הם של האדם עצמו. רק בידינו הבחירה לגבי מעשינו, ולא בידיו של שום אדם אחר.

דווקא כאשר יש אפשרות לבחור ברע, ובכל זאת בוחרים בטוב – אזי למעשה הטוב יש עוצמה מיוחדת, ואז התשובה מעולה. וכפי שכתב הרמב”ם[9]: “אי זו היא תשובה גמורה, זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח, כיצד הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו ובמדינה שעבר בה ופירש ולא עבר זהו בעל תשובה גמורה, הוא ששלמה אמר וזכור את בוראיך בימי בחורותיך…”.

ונכון, גם כאשר בוחרים בטוב מבלי שיש אפשרות לבחור ברע, גם אז התשובה מקובלת, וכפי כתב הרמב”ם בהמשך הדברים: “ואם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה אף על פי שאינה תשובה מעולה מועלת היא לו ובעל תשובה הוא, אפילו עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל עונותיו נמחלין שנאמר עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם שהוא יום המיתה, מכלל שאם זכר בוראו ושב קודם שימות נסלח לו”.

ומכאן, שעדיף לנו להזדרז במהלך חיינו ולבחור בטוב כל עוד כוחותינו איתנים, ולא לדחות כל מעשה טוב או כל עזיבה של מעשה רע למחר. לבחור כאשר אתה עדיין בחוּר[10] – עכשיו!

[1] בראשית פרק ג פסוק כב.

[2] ראב”ע, רד”ק. והרד”ק הביא כמקור את מדרש בראשית רבה פרשה כא,ה (ר’ פפוס).

[3] ראה פירוש ראב”ע הארוך על ספר שמות פרק א פסוק ט.

[4] בראשית פרק ב פסוק יז.

[5] תרגום אונקלוס, רס”ג, הקדמה למסכת אבות לרמב”ם – “שמונה פרקים” פרק ח, הלכות תשובה לרמב”ם פרק חמישי הלכה א. והרד”ק הביא שזו דעת רבי עקיבא במדרש בראשית רבה פרשה כא,ה.

[6]  הלכות תשובה לרמב”ם פרק חמישי הלכה ג.

[7]  בראשית פרק ג פסוק יב.

[8]  בראשית פרק ג פסוק יג.

[9]  הלכות תשובה לרמב”ם פרק שני הלכה א.

[10] ראה פירוש רש”י על ספר שמות פרק יד פסוק ז: בחור. נבחרים. בחור, לשון יחיד. כל רכב ורכב שבמנין זה היה בחור.

הצג עוד

אדיריה פנחס

אין להעתיק או לצלם תכנים ללא אישור בכתב מהמחבר. ניתן לצלם בכמות מוגבלת וסבירה שלא לצורך מסחרי אלא אך ורק לצורך הפצת תורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תתעניין במאמר
Close
Back to top button